מלאכת שלמה על משנה עירובין י:ח

1אילן שהוא מיסך וכו'. ביד שם ספט"ז ובטור א"ח סי' שס"ב ובגמ' פ"ק דמכלתין דף ט"ו ובפרק הישן (סוכה דף כ"ד:)

2היו שרשיו גבוהין מן הארץ. ביד שם פכ"א סי' ח' ובטור א"ח סי' של"ו. ובגמ' אתמר שרשי אילן היוצאין למעלה משלשה לתוך שלשה פי' דלאחר שהגביהו שלשה חזרו וכפפו רבה אמר מותר להשתמש בהן דכל פחות משלשה דארעא ארעא הוא ורב ששת אמר אסור להשתמש בהן כיון דמכח איסור קאתו אסורין ופרכי' לרבה ממתני' דקתני שרשיו גבוהין מן הארץ ג' טפחים לא ישב עליהן ה"ד אי דלא הדרי כייפי פשיטא אכתי לא אשמעי' תנא במס' ביצה פ' בתרא אלו הן משום שבות לא עולין באילן וכו' אלא לאו אע"ג דהדרי כייפי ואשמעי' דלא ישב על הכפיפה ומשני לא לעולם דלא הדרי כייפי והא קמ"ל אע"ג דצדו אחד שוה לארץ שהקרקע גבוה בצדו אחד ומודה רבה היכא דשלשת צדדיו גבוהין מן הארץ דאסורה צד השוה לארץ:

3הדלת וכו'. ביד שם פכ"ו סי' ח' ובטור א"ח סי' שי"ג והאי דלת מיירי דלא היתה קבועה בציר דאם היתה קבועה בציר אע"פ שאין לה ציר עכשיו אמרי' בגמ' נועל בה אע"פ שאינם גבוהין אם קשורין ותלויין: ופי' הרי"ף ז"ל הדלת שבמוקצה פי' דלת שבמקום מוקצה כגון דגבוה מכרמלית דנעשה מוקצה ממנה והוא כגון דיר וסהר דעשה לו דלת וה"ר יהונתן ז"ל פי' שבמוקצה הדלת שהוא מוקצה בחצר לצניעות ועשה לו מחיצה של קשין ודלת של קשין ע"כ:

4אא"כ היו גבוהין מן הארץ פי' ה"ר יהונתן ז"ל גבוהין שלשה טפחים: ושם בטור כתב בית יוסף דבספרי רבינו יעקב ז"ל היה כתוב אין נועלין בהם אא"כ הם גבוהין מן הארץ ג' טפחים וטעות הוא שנפל בספרים דבהדיא אמרי' בברייתא בגמ' דבגבוהין מן הארץ מלא נימא סגי וכן מצאתי בקצת ספרי רבינו שלא היה כתוב בהן אלא אין נועלין בהם אא"כ הם גבוהין מן הארץ עכ"ל ז"ל: וא"כ אפשר דגם בפי' ה"ר יהונתן ז"ל נפל טעות: וע"ש עוד במה שכתב בשם הרא"ש ז"ל אי האי דלת הוי תוספת אהל עראי או תוספת אהל קבע ואי הוי תוספת אהל עראי קשה אמאי אין נועלין בהן אא"כ היו גבוהין מן הארץ הא קיימא לן כר' יהודה וכרשב"ג דאמרי מוסיף אהל עראי מותר וע"ש עוד אי מוקצה דנקט במתני' דוקא או אורחא דמילתא נקט כדמשמע מדברי רש"י ז"ל ופליג אמה שכתב הרא"ש ז"ל: ועיין במ"ש בסמוך בשס תוס' ז"ל בסי' י': ואית דגרסי הדלת שבמוקצה והחדקים שבפרצה והמחצלת וכו':