מלאכת שלמה על משנה עירובין ג:ג

1נתנו באילן וכו'. ופי' ה"ר יהונתן ז"ל נתנו באילן למעלה מעשרה טפחים וכו' מוקים לה בגמ' כגון שנתכוין לשבות בר"ה והניח עירובו בראש אילן הנוטה חוץ לד' אמות ששבת בהן ויוצא הרבה חוץ לד' אמות וקמ"ל מתני שאם מה שיוצא מן האילן חוץ לד' אמוח הוא פחות מעשרה טפחים עירובו עירוב דהוא ועירובו חשבינן ליה במקום אחד שהרי יש כח ברוח לזקפו לתוך ד' אמות ששבת בהן שדרך הענפים שיהיה רכין בראשן עד עשרה טפחים אבל אם מה שיוצא חוץ לד' אמות הוי יותר מעשרה טפחים אין כח ברוח להביאו תוך (ד') אמותיו מפני שהוא חזק וקשה ואינו מצוי שיזקוף ברוח מצויה והוא במקום אחד ועירובו במקום אחר הויא אבל בפחות מעשרה טפחים עירובי עירוב אע"ג דאינו יכול ליטול מן האילן דהא קא משתמש במחובר דמתני' ר' היא דס"ל דבכל דבר שאינו אלא משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות אבל אם היה האילן זקוף כולו כשאר כל האילנות ליכא לאפלוגי בין למעלה מעשרה ללמטה מעשרה דהא קיימא לן הנותן את עירובו יש לו ד' אמות והוא ועירובו במקום אחד הוא דהא רשותו עולה עד לרקיע לענין זה עכ"ל ז"ל. ובירושלמי בפ' הישן וגם בפירקין רמי עלה דתמן תנינן כשרה ואין עולין לה בי"ט והכא את אמר עירובו עירוב ומותר לטלטלו ומסיק דמתני' ר"ש בן אלעזר היא דאמר מותר להשתמש על צדדי בהמה בשבת היא צדדי בהמה היא צדדי אילן אבל בגמ' דילן אהא נמי משני דלא חיישי' לשימוש אילן דהא מני רבי היא דאמר כל דבר שהוא משום שבות לא גזרו עליו בין השמשות שהיא שעת קניית העירוב וכיון דההיא שעתא מצי שקיל ליה נמצאת סעודה הראויה לו באותה שעה ותו לא אכפת לן:

2בפי' ר"ע ז"ל היה צריך להגיה אפילו גבוה ק' אמה הואיל ואין למטה רוחב ד' לאו רשות היחיד הוא ואע"ג דלמעלה רחב ד' דהא עירוב ע"ג מקום ד' בעינן כשהוא למעלה מעשרה:

3תלוש ונעוץ וכו' אבל מחובר לא הוי עירוב ולאו משום דאי בעי למשקליה משתמש באילן דהא מתני' רבי היא אלא משום גזירה דשמא יקטום כי שקיל ליה לעירוב ואפי' רבי מודה בהא דלאו שבות הוא אלא מלאכה גמורה דמיחייב משום קוצר כדאמרינן זימר וצריך לעצים חייב שתים אחת משום קוצר ואחת משום נוטע אבל אילן קשה הוא ואי בבין השמשות יעלה לא חיישי' שמא יתלוש והפירוש הראשון שהביא ר"ע ז"ל בשמא יקטום הוא פי' רש"י ז"ל ולשון שני היא להרמב"ם ז"ל. ורב חסדא אוקי דמתני' רישא רבי וסיפא רבנן דס"ל דבר שהוא משום שבות גזרו עליו בין השמשות ולהכי דוקא תלוש ונעוץ אבל מחובר לא הוי עירוב משום דכי שקיל ליה אי בעי למשקליה משתמש באילן. ופי' הרמב"ם ז"ל קונטס הוא שבט דק יעשו ממנו הרמחים וקונטס וקונדס הכל שוה ע"כ. אלא ששם פ' ששי דהלכות עירובין כתב קונדס בדלת אכן שם בהשגות הראב"ד ז"ל משמע דמחלק בין קונטס בטית לקונדס בדלת וז"ל אנן קונטס תנן והיא בד של עץ ארוך ויש הרבה כזה והוא טעה וכו' ע"ש:

4נתנו במגדל ונעל בפניו ואבד המפתח. כך צ"ל וכתב ה"ר יהונתן ז"ל נתנו במגדל וכו' כלומר ונתכוין לשבות במגדל א"נ דקאי ברה"י א"נ אפי' קאי ברה"ר ונתכוין לשבות למטה הא אמרי' הנותן עירובו יש לו ד' אמות והוא ועירובו במקום אחד הוא ואם לא היה נאבד המפתח היה עירוב אע"ג דנתכוין לשבות למטה ע"כ. ובגמ' אוקימו רב ושמואל להאי מגדל בשל לבנים ר"מ היא דאמר ביו"ט פ' המביא אף פוחת לכתחלה ונוטל דמתני' נמי ביו"ט מיירי ובאוירא דליבני שאין שם שום טיט רק לבנים סדורות זו על זו וכדפי' התם ר"ע ז"ל. ורבה ורב יוסף אוקמוה במגדל של עץ ובהא קמיפלגי דמ"ס כלי הוא ואין בנין ואין סתירה בכלים ואי בעי סתר ליה ומ"ס אהל הוא. ואביי ורבא אוקמוהו במגדל של עץ וכגון שהמנעל קשור וכו' כדפי ר"ע ז"ל דר' אליעזר ס"ל כר' נחמיה דס"ל בפ' כל הכלים דאפי' טלית אפי' תרווד אין ניטלין אלא לצורך תשמישן. וכתבו תוס' ז"ל ולא בעי לאוקמי בפלוגתא דאין בנין בכלים משום דפלוגתא דב"ש וב"ה היא בפ"ג דביצה ע"כ גם בירושלמי שקלי וטרי בהא מילתא והכי איתא התם הדא דתימא במגדל של אבן אבל במגדל של עץ נעשה כשובר את החבית לאכול הימנה גרוגרות ע"כ ואיכא התם מאן דמוקי לה כר' אליעזר בן יעקב דאמר בפט"ו דשבת קושרין לפני בהמה בשביל שלא תצא והיא קשירה היא נעילה ע"כ: