מלאכת שלמה על משנה עירובין ג:ו

1ר' אליעזר אומר י"ט וכו' ביד פ"ח דהלכות עירובין סי' ה' ח' ט' ובטור א"ח סי' תי"ו:

2עירובי בראשון ובשני כבני עירי עירובי בשני ובראשון כבני עירי גרסי' בבית וה"נ גרסי' בסמוך:

3מערב אדם שני עירובין מוקמינן ליה בגמ' כגון במנח ליה בסוף אלף אמה לכאן ובסוף אלף אמה לכאן דלא הוה צריך למיזל לא בראשון ולא בשני אלא שלשת אלפים ונתן עירובו בסוף אלף לכל צד הלכך ביום ראשון אע"פ שקנה עירובו למזרח יכול לילך אצל עירובו במערב דהא ממקום עירוב שבמזרח עד עירובו שבמערב אלפים הוא דהוה:

4וחכמים אומרים או מערב לרוח אחת. ירושלמי כיני מתניתא או מערב לרוח אחת לשני ימים או אינו מערב כל עיקר מודה ר' אליעזר שאינו מערב חצי יום בדרום וחצי יום בצפון חצי יום בדרום וחצי יום בצפון לבני עירו א"ל כשם שלא חלקת לנו יום אחד כך לא תחלוק לנו שני ימים ע"כ:

5כיצר יעשה בפרקין דף ל"ג:

6בשני מחשיך עליו ואוכלו ובא לו נמצא וכו' כך צ"ל:

7ה"ג מודים אתם שהן שתי קדושות. וכן משמע מפי' רש"י ז"ל שהביא רעז"ל וגם מן הברייתא דאיתא בגמ' משמע כן: וכתב ה"ר יהונתן ז"ל אליבא דרבנן דמספקא להו אי שתי קדושות הן או אחת צ"ע אם הוא כבני עירו ויש לו אלפים אמה לכל רוח או דילמא כיון דמשום ספק הוא אין לו אלא אלפים אמה לבדן ואין לו לצאת כנגד אותו רוח שעירב אפי' אמה אחת. ולכאורה משמע דאין לו אלא אלפים אמה לבדן ונעשה חמר גמל ופלוגתא דר' יוסי ור' יהודה היא (בברייתא בגמ') דלר' יוסי ודאי שתי קדושות הן והרי הוא כבני עירו אע"ג דאזיל לחומרא דאין יכול לערב לשתי רוחות ור' יהודה ס"ל דחמר וגמל הוא ואין לו אלא אלפים אמה אבל ממה נפשך בהנהו אלפים משתרי עכ"ל ז"ל: ועוד בסוף הברייתא תניא אמר להם ר"א אי אתם מודים שאם עירב ברגליו ביום ראשון מערב ברגליו ביום שני נאכל עירובו ביום ראשון אין יוצא עליו ביום שני א"ל אבל. וכתבו תוס' ז"ל לאו לגמרי מודו ליה לר' אליעזר דלר' אליעזר הוי כבני עירו ולרבנן כיון דמספקא להו הוי כחמר גמל ע"כ. ומסיים בברייתא אמרו לו לר' אליעזר אי אתה מודה שאין מערבין בתחלה מיו"ט לשבת פי' אם לא עירב בין השמשות של עיו"ט והוצרך לצאת בשבת אי אתה מודה שאינו יכול לערב מי"ט לשבת אלמא קדושה אחת הן והרי הוא כיום אחד שאינו יכול לערב בחצי היום אם לא עירב בין השמשות אמר להן אבל והוא סבר התם משום הכנה שמכין מי"ט לשבת ולאו משו' טעמא דחד יומא הוא: