מלאכת שלמה על משנה עירובין ד:א

1מי שהוציאוהו וכו'. ברמב"ם פכ"ז דהלכות שבת סי' י"ב ובטור א"ח סי' ת"ה. ואמרי' בגמ' עלה דהא מתני' אם זה שהוציאוהו גוים הוצרך לנקביו יכול לצאת חוץ לד"א דגדול כבוד הבריות שדוחה את לא תעשה שבתורה פי' לאו דלא תסור ולא לאו גמור דהא קיימא לן המוצא כלאים בבגדו פושטו ואפי' בשוק. ותחומין נמי דרבנן ואין בהן רק לאו דלא תסור ואמרי נהרדעי אי פקח הוא עייל לתחומא וכיון דעל על ולא גרע מהחזירוהו:

2ואם פירות יצאו חוץ לתחום וחזרו פלוגתא דתנאי היא דאיכא מאן דשרי אפי' חזרו במזיד משום דאנוסין היו ע"י המוציאן ואית דאמרי דלעולם אסורין עד שיחזרו למקומן לתוך התחום שוגגין. ומאן דשרי סבר כיון דאיכא חדא לטיבותא יאכלו או שוגג במקום שהן אם יש אדם שעירב לאותו הצד או מזיד במקומן ומאן דאסר סבר עד דאיכא תרתי להתירא שוגג ועד שיחזרו למקומן:

3החזירוהו לתוך התחום וכו' לשון ר"ע ז"ל עד ודוקא שהוציאוהו והחזירוהו בעל כרחו. אמר המלקט והא קמ"ל דלא תימא מתני' לצדדין קתני וה"ק מי שהוציאוהו גוים בין כשהוא עומד בחוץ בין שחזר לדעת אין לו אלא ד' אמות ומי שהיה חוץ לתחום והחזירוהו גוים בין שהיתה יציאתו ראשונה לדעת בין שלא לדעת אלא באונס הוי כאילו לא יצא אלא סיפא דמתני' ארישא מהדר:

4עוד בפי' ר"ע ז"ל אבל יצא לדעתו אע"פ שהחזירוהו בעל כרחו או הוציאוהו בע"כ וחזר לדעתו כך צ"ל וכן הגיה הר"ס ז"ל:

5בפי' ר"ע ז"ל ורבותי פירשו משום דגזרינן דיר וסהר אטו בקעה וכו'. אמר המלקט כן פי' הרמב"ם ז"ל אכן מתוך פי' ה"ר יהונתן ז"ל משמע דפליגי נמי בעיר ואפשר דגם הרמב"ם ז"ל לא פליג בהא דודאי דקאי ג"כ אעיר והראיה דאפילו בסוגית הגמרא אני רואה דלא נקטו בלישנייהו עיר דכדאמר רב הלכה כר"ג בדיר וסהר וספינה לא הזכיר עיר אע"ג דלשון המשנה מוכח דגם בעיר פליגי אלא מאי אית לך למימר לאו דוקא ה"נ לפירוש הרמב"ם ז"ל לאו דוקא נקט דיר וסהר דה"ה עיר: אח"כ מצאתי שכתב כן בהדיא רש"י ז"ל לקמן בפירקין דף מ"ז ע"ב וז"ל ופסקינן לעיל אמר רב הלכה כר' גמליאל בדיר וסהר וספינה וה"ה לעיר שיש לה מחיצות ע"כ ומוכרח הוא מן הסוגיא אשר שם: וקרוב לזה בקיצור כתוב ג"כ בתוס' יו"ט ומ"מ גם הפירוש הראשון שהביא ר"ע ז"ל דכיון דלא שבת באויר מחיצות וכו' אתמר בגמ' בלשון דלמא וכמו שכתוב בתויו"ט:

6והפליגה ספינתם בים וכו' ביד ה"ש פכ"ו סי' י"ג: ובגמ' אמר רב נחמן מתני' (נמי) דייקא דבספינה מהלכת לא פליגי מדקתני מעשה וכו' אלא שרצו להתמיר על עצמן אי אמרת בשלמא במהלכת ל"פ היינו דקתני רצו להחמיר דמשמע דשרי אפי' לר"ע ואינהו הוא דאחמיר אנפשייהו דדילמא עמדה פתאום ולאו אדעתייהו אלא א"א כשעמדה ד"ה אסור דמחיצות לא חשיבי לעשות ספינה כולה כד' אמות דלהבריח מים הן עשויות וכדאמר ר' זירא מאי רצו הא לר' עקיבא ולר' יהושע בין מהלכת בין עמדה איסורא הוא. ואמר רב אשי מתני' נמי דיקא דקתני ספינה דומיא דדיר וסהר מה דיר וסהר דקביעי אף ספינה נמי דקביעה אלמא בעמדה פליגי וטעמא דמהלכת לכ"ע שרי הואיל וספינה נוטלתו מתחלת ד' פי' רש"י ז"ל בשם רבינו שמעון דודו ז"ל הספינה מוציאתו מד' שלו ונכנס בתוך די אמות אתרות וה"ל כמי שהוציאוהו גוים חוץ מד' אמותיו ונתנוהו לתוך ד' אמות אחרות שנותנין לו ד' אמות וכן לעולם ע"כ. והרמב"ם ז"ל פי' דלא חלקו אלא בשאינה מהלכת שהיא בנמל מפני שאז דומה לדיר וסהר: