מלאכת שלמה על משנה עירובין ד:ו

1ובלבד שלא יוציא מתוך שלו לתוך של חברו. פי' רש"י ז"ל שלא יפשוט זה ידו לתוך שתים החיצונית שאין לו בהם כלום ויוציא לשם פתו או חפצו דחפציו כרגליו דתנן הבהמה והכלים כרגלי הבעלים דכל ד' אמות דיוצא חוץ לתחום דנותן את עירובו ודקונה שביתה ברגליו שוינהו רבנן לגביה כרה"י ואסור להו מדרבנן לטלטל מתוכן לחוץ להן ע"כ: ירושלמי אע"ג דר' חנינא בן אנטיגנוס פליג על רבנן באמות מודה הוא הכא בעירובי עיירות ע"כ:

2והן מותרין עמו לאכול בתוך ארבע אמותיו של אמצעי זה בשתים הסמוכות לו וזה בשתים הסמוכות לו ולא גזרינן שמא זה האמצעי יביא כליו של זה חוץ לתחומו של זה שלזה שלצד מזרח יכניסם בתוך תחומו של זה שלצד מערב ומפ' בגמ' דמש"ה לא גזרינן שכיון ששנים החיצונים שמה שאין להם לזוז משם אילך ואילך כל אחד ישמור חפציו שלא יזוזו מאצלו. בי"ד פי"ב דהלכו' שבת סי' ט"ז:

3אר"ש למה הדבר דומה לשלש וכו'. משמע מן הגמ' בפירקין דף מ"ו דת"ק דר"ש הוא ר' יהודה דאיירי לעיל מיניה ר' יהודה אומר לאיזה רוח שירצה ועלה תני היו שנים מקצת וכו' א"ר שמעון למה"ד כו' אלמא הנך רבנן דאיירו לעיל מינה בד' אמות דשביתה אפלוג בחצרות: ועיין בדעת חכמים לפי' רב אלפס ז"ל דמשמע שהוא הפך פי' רש"י ז"ל: ואיתא בפ' הדר (עירובין דף ע"א) ובפ' כל גגות (עירובין דף צ"א) וביד פ"ד דהלכות עירובין סימן כ"ג:

4ופתוחות לרה"ר. בטור א"ח סי' שע"ח כתוב ופתוחות למבוי ולא נודע לבית יוסף ז"ל למה שינה לשון המשנה: ועיין במ"ש לקמן פ' ששי סי' ה' אולי יתיישב קצת ואע"פ שנדחה כמ"ש שם שמא משמיענו בעל הטור ז"ל אגב אורחיה דאדיחוייא לא סמכינן: וה"ר יהוסף ז"ל כתב כאן גרסי' ופתוחות לר"ה ול"ג למבוי כי במבוי יש היתר לטלטל אע"פ שלא ערבו בחצרות ועל כן אמר לר"ה שלא יש היתר כלל כשלא ערבו שתים החיצונות אבל לקמן בפ' ששי גבי חמש חצרות וכו' גרסי' ופתוחות למבוי כי שם אין שייך לגרוס באופן אחר עכ"ל ז"ל: