עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמלאכת שלמה על משנה עירובין

מלאכת שלמה על משנה עירובין ה:ז

מלאכת שלמה על משנה עירובין · Melekhet Shelomoh on Mishnah Eruvin 5:7

Open in the reader →

1מי שהיה במזרח. טור א"ח סי' תי"א:

2ואמר לבנו לערב וכו'. ומה שפי' ר"ע ז"ל מי שהיה במזרח וכו' הוא פרש"י ז"ל וכתב עוד בסוף לשונו והא דמשמע בשלהי מי שהוציאוהו אמר שביתתי רחוק מאלפים ה"ז לא יזוז ממקומו ה"מ בבא בדרך כיון דבמקום פלוני לא יכול לכנוס דרחוק מאלפים היה ובמקום רגליו לא הוה ניחא ליה דליקניה ליה אין לו שביתה כלל לפיכך לא יזוז ממקומו אבל בעומד בביתו ועירב במקום שאינו עירוב יש לו שביתה בביתו דמסתמא בביתו ניחא ליה דליקני כשאין עירובו עירוב כדתנן בפ' בכל מערבין גבי נתגלגל חוץ לתחום ספק מבעוד יום ספק משחשיכה ה"ז חמר גמל ולא קתני לא יזוז ממקומו שמעינן מינה דאם אינו עירוב יש לו שביתה בביתו ע"כ: ובגמ' קס"ד למזרח למזרח ביתו למערב למערב ביתו נמצא שביתו עומד בינו לבין עירובו בשלמא הימנו ולביתו אלפים ולעירובו יותר מכאן משכחת לה דמטי לביתיה שהיה יכול לילך לביתו בלא עירוב אבל לעירוביה לא מטי. אלא הימנו ולעירובו אלפים אמה ולביתו יותר מכאן היכי משכחת לה הא ודאי עירובו מרחיק טפי א"ר יצחק מי סברת למזרח למזרח ביתו למערב למערב ביתו לא למזרח למזרח בנו למערב למערב בנו רבא בר שילא אמר אפי' תימא כדמעיקרא כגון דקאי ביתא באלכסונא בינו לבין עירובו משוך עירובו למערב יותר מביתו ואע"פ כן פעמים שהאלכסון רב והרי ביתו רחוק ממנו יותר מעירובו כזה % לעירובו אלפים אמה ולביתו יותר מכאן מותר לעירובו ואסור לביתו פי' הרא"ש ז"ל ואסור לביתו פי' לדין ביתו וה"ה נמי אם היה בתוך תחום ביתו אסור לדין ביתו אלא אגב דנקט ברישא ולעירובו יותר מכאן תני נמי בסיפא ולביתו יותר מכאן ע"כ:

3הנותן את עירובו בעיבורו וכו'. תוס' פ' שני דר"ה דף כ"ג ובטור א"ח סי' ת"ח:

4נתנו חוץ לתחום מה שנשכר הוא מפסיד כך צ"ל. וחוץ לתחום מפר' בגמ' חוץ לעיבורה של עיר דאי חוץ לתחום ממש הא ודאי אין. עירובו עירוב וכל שאין עירובו עירוב הרי הוא כתחום ביתו: ועיין בספר לבוש החור סימן תי"א: וכתב הרמב"ם ז"ל במתני' דבסמוך ואם על דרך דמיון בין מקום השביתה ובין המדינה ק' אמה ונכנסה המדינה תוך האלפים ילך המדינה כולה וחוצה לה אלף ות"ת ותשעים ושש אמות ע"כ וכן משמע מפי' שהביא ר"ע ז"ל בסמוך אבל ה"ר יהונתן ז"ל כתב ואע"פ שאנו אומרים שכל העיר כד' אמות דמיא אין אנו רוצים לומר שנחשוב אותה כד' אמות ויפסיד מן האלף שלצד מערב אותן הד' אמות אלא כונתו לומר שאין העיר כלל מן החשבון ע"כ ועיין עוד שם במה שכתב עליו שם המגיה שצריך לדקדק בדבריו: ולשון הגמ' משלימין סתם כמו שכתב ר"ע ז"ל וביד פ' ששי דהלכות עירובין סי' ג' ה':