מלאכת שלמה על משנה עירובין ח:ב

1מְזון בשבא המ"ם: וביד שם פ"ו סי' ז' ובפי"ד דהלכות מאכלות אסורות סי' ח' ומיירי לה פ' אע"פ דף ס"ד ובטור א"ח סי' ת"ט: וכתוב שם בספר לבוש החור ב' סעודות בינונית הן ששה ביצים. ואע"ג דבעלמא אמרינן דשיעור סעודה סתם הוי ד' ביצים וגבי עירוב הקלו שגם יש הרבה בני אדם דסגי להו בשלשה ביצים ע"כ ועיין עוד במ"ש בשמו ז"ל בפירקי' דלעיל משנה ח': וכתב ה"ר יהונתן ז"ל במשנה זו לא פירש אלא שיעור כשהוא מערב בפת אבל ביין לא פירש אע"פ שמשנה זו בנויה על עירובי תחומין ביין כדקתני מניח את החבית אבל בברייתא מפורש בפ' בכל מערבין וכו' ואומר שם שבשתי רביעיות סגי ומשאר מינין דבר שהוא נעשה לשבוע ממנו בעינן שיעור שתי סעודות ודבר העשוי ללפת את הפת בעינן ממנו שיעור ללפת ממנו שיעור שתי סעודות ואע"פ שאין דרך לאכול לפתן בלא לחם אפ"ה הקלו חכמים בעירובי תחומין דסגי ליה בלפתן לבדו דכיון שגלה דעתו ועשה מעשה סגי בכך ע"כ:

2אלו ואלו מתכונין להקל. כך מצאתי מוגה בקצת משניות וגם במשנת החכם ה"ר יהוסף אשכנזי ז"ל וכן כתובה המשנה בירושלמי וכן היא ג"כ בפי"ז דמסכת כלים וכן בפי' רעז"ל. אמנם בתלמוד ובהרי"ף ז"ל ובפסקי הרא"ש ז"ל וגם בה"ר יהונתן ז"ל כתוב זה וזה וכן נלע"ד עיקר אע"פ שאפשר לומר דנקט בכל דוכתא אלו ואלו משום סירכא דלישנא דהאי דתנן בפכ"ז דכלים ר' יהודה אומר בדקה וחכמים אומרי' בגסה אלו ואלו מתכונין להקל דהתם לא מצי למיתני זה וזה משום חכמים דמוטב לתלות היחיד ברבים ולא הרבים ביחיד: אחר זמן רב מצאתי שכתב ה"ר יהוסף ז"ל אלו ואלו כן מצאתי כאן וגם בפי"ז דמסכת כלים ולפי זה נ"ל דה"פ אלו ואלו מתכונים להקל כלומר בין ר"מ ור' יהודה דלעיל בין ר"ש וריב"ב כולם מתכונין להקל כי ר"ש וריב"ב סוברים דבני אדם אוכלין בשבת יותר משיעור מה שאוכלין בחול ע"כ:

3מתכונין להקל. מה שפי' רעז"ל דטעמא דר"מ משום דרווחא לבסומי שכיח ולר' יהודה וכו' הוא פי' רש"י והר"ש ז"ל והרא"ש ז"ל. אבל רבינו יהונתן ז"ל פי' דטעמיה דר' יהודה דכיון דמרבה לאכול בשבת תבשילין ומיני מתיקה אינו מרבה לאכול לחם וכן משמע דמפרש נמי הרמב"ם ז"ל כמו שכתבתי בפי"ז דכלים סי' י"א: וז"ל הירושלמי ר"מ אומר בחולא דלית ליה מה לוכל הוא אוכל פיתא צבחר בשבתא דאית ליה מה לוכל אוכל פתא סגיין ר' יודן אומר בחולא דלית ליה מה לוכל אוכל פתא סגיין בשבתא דאית ליה מה לוכל אוכל פתא צבחר:

4ר' יוחנן בן ברוקא אומר מככר כפונדיון וכו' בבלי וירושלמי חנא וקרובים דבריהם דריב"ב ודר"ש להיות שוין דכי מפקת לרי"ב ברוקא מחצה לחנוני פשו להו תמני סעודתי בקבא לריב"ב ולר"ש דלא חשיב חנוני הוי תשע:

5חציה לבית המנוגע. וגרסי' הלמ"ד בהב"א והבי"ת בפת"ח והיו"ד בחיר"ק.

6וחצי חציה וכו'. גמ' תנא וחצי חצי חציה לטמא טומאת אוכלין לר"י ב"ב כדאית ליה דהיינו כביצה חסר רביע ולר"ש ששיער משלש לקב ככר שלמה ח' בצים חציה ד' חצי חציה שנים חצי חצי חציה ביצה ותנא דידן מ"ט לא תני טומאת אוכלין משום דלא שוו בשיעורייהו להדדי דלא הוי שיעור טומאת אוכלין חצי שיעור פסול גויה מצומצם אלא יש שאומרים פחות ויש שאומרים יותר דתניא וכו' וכתבו תוס' בשם ר"ת ז"ל דפסול גויה גזרת קדמונים היתה ולא מי"ח דבר דהאוכל אוכל ראשון ואוכל אוכל שני תדע וכו' ואיתא בתוס' פרק כשם דף ל' וביד רפ"ד דהלכות טומאת אוכלין: