מלאכת שלמה על משנה עירובין ח:ו

1בור שבין שני חצרות וכו'. ביד פ"ג דהלכות עירובין סי' כ"א ובטור א"ח סי' שנ"ה וסי' שע"ו. והובאה בפ"ק דסוכה דף י"ו והתם קתני. בש"א מלמעלה ובה"א מלמטה וכמו שכתבו שם תוס' ז"ל:

2אא"כ עשו לו מחיצה גבוהה עשרה טפחים בין מלמעלה בין מלמטה בין מתוך אוגנו. כך צ"ל לפי פי' רעז"ל: ומ"מ אין נראה כך מפי' רש"י ז"ל דבפ"ק דסוכה דף י"ו וז"ל שם בין מלמטה סמוך למים בין מתוך אוגנו כלומר בין מלמעלה רחוק מן המים ובלבד שתהא בתוך אוגן של בור דמוכתא מילתא דבשביל אוגן המים נעשית ע"כ. וז"ל התוס' אשר שם בין מלמטה בין מתוך אוגנו וי"ס שכתוב בהן בין מלמטה מתוך אוגניו ולא יתכן דא"כ מלמעלה היינו חוץ לבור דאי בתוך הבור סמוך לשפתו היינו מתוך אוגנו וא"כ היינו כותל שביניהם דקאמר ר' יהודה שמפסיק בין שתי החצרות ומהלכת ע"פ הבור. ועוד דא"כ לא הוי למעלה דת"ק כגון למעלה דרשב"ג דפליגי אמוראי פ' כיצד משתתפין דרב הונא אמר למטה למטה ממש למעלה למעלה ממש וזה וזה בבור רב יהודה אמר למטה למטה מן המים ע"כ: וכן ג"כ נראה מפי' רש"י ז"ל דהכא בגמ' דמפ' אפלוגתא דרב הונא ורב יהודה וז"ל למטה דקאמרי ב"ש למעלה דקאמרי ב"ה ע"כ. ואי ס"ד דגריס בין מלמעלה במילתיה דת"ק ה"ל לפרש אמילתיה דת"ק או סתם וקאי אכולהו וכן בגמ' וגם בירושלמי ליתיה ובן ברב אלפס והרא"ש ליתיה ולא בפי' הרמב"ם ז"ל ולא בשום פוסק רק בפי' מגיד משנה יש להסתפק אי גריס ליה: גם מפי' ה"ר יהונתן ז"ל משמע דלא גריס ליה ופי' עוד ורשב"ג בא להשמיענו דהאי מתוך אוגניו דקשרי ת"ק בית הלל הוא ולא ב"ש ובסמוך אכתוב סוף פירושו ז"ל וגם ה"ר בצלאל אשכנזי ז"ל מחק מלות בין מלמעלה דבמילתיה דתנא קמא דשם בפ"ק דסוכה דף י"ו: ומה שפי' רעז"ל הוא מה שפי' רב יהודה. אבל רב הונא אמר למטה למטה ממש סמוך למים ואין צריכין ראשי קנים ליגע במים. למעלה למעלה ממש סמוך לשפתו מלמעלה אם ירצה דיו בכך: בין מתוך אוגניו אע"פ שאין המחיצה נוגעת במים כלל דקל הוא שהקלו חכמים במים וכתבו תוס' והרא"ש ז"ל ועל זה סומכין העולם שיש להם בתי כסאות על המים אע"פ שאין המחיצות מגיעות עד המים ע"כ:

3א"ר יהודה לא תהא מחיצה גדולה וכו' פי' ה"ר יהונתן ז"ל רשב"ג בא להשמיענו דהאי מתוך אוגנו דקשרי ת"ק ב"ה היא ולא ב"ש ור' יהודה פליג ואמר דכיון דסבירא לן תלויה מתרת במים לא בעינן שתכנס המחיצה בתוך אוגני הבור ואע"פ שהיא למעלה מחוליית הבור ואינה נוגעת כלל בחוליית הבור מועיל דזהו כותל המפסקת בין החצרות אע"פ שהיא גבוהה מאד מחוליית הבור רוחב הבור יותר מעובי הכותל ונשאר מרוח הבור מצד זה וכן מרוח השני ומסתמא רוחב הכותל ד' טפחים ואמרי' קורה ד' מתרת במים אע"פ שאינה מתרת בחורבה וא"ת למה לי ד' אפי' בפחות נמי תשתרי שהרי אין אנו קפדים בערבוב המים מתרץ בגמ' אע"פ שאין אנו חוששין למים המתערבין צריכין אנו לחוש שלא ילך הדלי לחלק חברו וקים להו לרבנן דאין דלי מהלכת יותר מד' טפחים ובשאר מחיצות של קנים שאינם רחבות קבעינן בגמ' שצריך לשקוע ראשי הקנים תחת המים טפח כדי שלא יעבור הדלי לחלק חברו עכ"ל ז"ל: ובגמ' א"ר יוחנן ר' יהודה בשיטת ר' יוסי אמרה דאמר מחיצה תלויה מתרת אף ביבשה הלכך במים נמי אין צריך שתראה המחיצה עשויה בשביל המים ובתוך אוגני הבור דתנן בפ"ק דסוכה ר' יוסי אומר כשם שמלמטה למעלה עשרה טפחים כך מלמעלה למטה עשרה טפחים ולא היא לא ר' יהודה סבר לה כר' יוסי ולא ר' יוסי ס"ל כר' יהודה (עי' הגירסא בגמ' בעירובין ובסוכה). ר' יהודה לא ס"ל כר' יוסי ע"כ ל"ק ר' יוסי אלא בסוכה דאיסור עשה אבל שבת דאיסור סקילה הוא אע"ג דברשויות דרבנן ליכא סקילה כל דתקון רבנן כעין דאוריתא תקון ולא ר' יוסי ס"ל כר' יהודה ע"כ לא קאמר ר' יוסי התם אלא בסוכה דמצות עשה אבל שבת דאיסור סקילה לא מקילינן אפי במידי דרבנן. ורבה בעי למימר דר' יהודה ור' חנניא בן עקביא דברייתא שכתבתי בסמוך בסי' ח' אמרו דבר אחד והקלו הרבה במים אלא דאביי דחי ליה: ובירוש' מחלפא שיטתיה דר' יהודה תמן אמרי' בפ' בתרא די"ט ר' יהודה פוטר במים מפני שאין בהן ממש וכאן אמר הכין אמר רב הונא והוא שתהא מחיצה בולטת לתוך חללו של בור: