מלאכת שלמה על משנה עירובין ח:ח

1כצוצרא שהיא למעלה מן הים. אית דגרסי מן המים. וביד שם סי' ט"ו ובטור א"ח סי' שנ"ה ועי' שם בספר לבוש החור ותוסיף לקח טוב והביאוה תוס' ז"ל. שבת פ' הזורק (שבת דף ק') ודף ק"א: וכתב הר"ן ז"ל שם פ' הזורק דדוקא בגזוזטרא שהוא בנין קבוע ויכול אדם לתקן בה כרצונו הצריכו מחיצה עשרה טפחים מה שא"כ בספינה ולפיכך הקילו בה בספינה אמוראי דהתם בד' טפחים או בזיז כל שהוא למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה ע"כ. ומפרש בגמ' שם פרק הזורק דמדלא הקלו חכמים מחיצה תלויה אלא במים ואע"ג דאיכא בקיעת דגים בים ש"מ בקיעת דגים לא הויא בקיעה מלבטל למימר גוד אחית מחיצתא אבל בחורבה ובשאר דוכתי לא מהניא מחיצה תלויה ולא אמרינן גוד אחית מחיצתא משום דבקיעת גדיים שמהלכין הויא בקיעה ומבטלי מחיצתא ואיתא בירושלמי פ"ק דסוכה:

2אא"כ עשו לה מחיצה וכו' לשון רעז"ל. אמר המלקט ובגמ' מתני' דלא כחנניה בן עקביא דתניא חנניה בן עקביא אומר גזוזטרא שיש בה ד' על ד' חוקק בה ד' על ד' וממלא ואין צריך בה מחיצה אחרת דאמרי' כוף וגוד הואיל ויש בה עשרה לכל רוח לנקב א"ר יוחנן משום ר' יוסי בן זמרא לא התיר ר' חנניה בן עקביא אלא בימה של טבריא הואיל ויש לה אוגנים ועיירות וקרפפות מקיפות אותה אבל בשאר מימות לא וכתבו תוס' ז"ל מתני' דלא כחנניה אע"ג דחנניה לא אמר אלא בימה של טבריא מתני' נמי לא מפלגא ומיירי בכל מימות ע"כ. וז"ל ה"ר יהונתן ז"ל גזוזטרא שהיא למעלה מן המים גזוזטרא קורות שיוצאות חוץ לעליות הספינה ומסככין אותן הקורות בנסרים ומניחין באותה התקרה נקב ד' טפחים על ד' טפחים שדולין בה מים מן הים ושופכין לתוכה שופכין וקמ"ל מתני' שאין מותר לדלות דרך אותה ארובה בשבת מן הים אע"פ שהתקרה רחבה מכל צדדי הארובה יותר מעשרה דס"ל לתנא דמתני' דלא אמרי' כוף וגוד אלא גוד לחודיה כגון שעשו מחיצה סביבותיה אע"פ שאינה נוגעת במים אבל שנאמר כוף וגוד בגזוזטרא עצמה לא אמרי' ע"כ: ובגמ' אמר רבה לא שנו אלא למלאות אבל לשפוך אסור משום שהמים נדחין מכחו חוץ לד' אמות. והקשו תוס' ז"ל דמשמע מהכא דגזרו כחו בכרמלית ובפ' הזורק מסקינן דכחו בכרמלית לא גזור ותרצו די"ל דגזוזטרא פעמים שהיא סמוכה למקום שר"ה מהלכת וגזרו כחו בכרמלית משום כחו בר"ה אבל בספינה דלעולם הוי כחו בכרמלית דלא שכיחא שתהלך לגמרי סמוך לרקק לא גזרו ע"כ:

3בין מלמעלה. למעלה מנקב הגזוזטרא עכ"ל רעז"ל. אמר המלקט כן פי' רש"י ז"ל וכתבו עליו תוס' ז"ל מתוך פי' הקונ' משמע דלמעלה היינו למעלה מן הגזוזטרא ולמטה למטה מן הגזוזטרא ולא רצה לפרש הכל תחת הגזוזטרא כלמעלה למטה דלעיל גבי בור משום דנקב עשוי ד' על ד' ועושה מחיצה סביב הנקב ואפי' למעלה הוי היכר ע"כ: אבל הריטב"א ז"ל כתב בשם התוס' דלמעלה היינו שהיא מחוברת בגזוזטרא מתחתיה ולמטה היינו שהיא משוקעת במים ועולה כנגד הגזוזטרא וכן כתב הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה וגם בהלכות שבת פט"ו:

4וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה שתיהן אסורות עד שיערבו. כך היא עיקר הגירסא וכן היא הגירסא בכל הספרים ובירוש' וגם בהרי"ף ז"ל והרא"ש וכן הגיה ג"כ ה"ר יהוסף ז"ל וגם בה"ר יהונתן ז"ל הגירסא כן ופי' אבל אם עשו ג"כ בני תחתונה מחיצות לארובה שלהם שתיהן מותרות בלא עירוב דכיון שעשתה תחתונה ג"כ נמצא דגליאת אדעתה דסלוקי סליקת נפשה משותפותה עם עליונה כלומר שבטלה ומחלה זכות שהיתה לה להשתמש בעליונה עכ"ל ז"ל גם בבית יוסף א"ח סוף סימן שנ"ה משמע דהכי גריס לה לפי מה שפי' שם אליבא דרבינו יעקב ז"ל וכן היא בספר הרוקח סי' קס"ב ופי' קס"ד: והובאה בגמ' בפירקי' דף פ"ד ג"כ כך ושם כתב רש"י ז"ל דל"ג מלת וכן ותוס' ז"ל כתבו שם דר"ת ז"ל גריס מלת וכן דארישא קאי דקתני גזוזטרא שהיא למעלה מן הים אין ממלאין. ויש גורסין עשו לעליונה ולא לתחתונה או לתחתונה ולא לעליונה שתיהן אסורות עד שיערבו וכן נראה דגריס רבינו עובדיה ז"ל: וכבר דבר על גרסת משנה זו החכם הר"ר מנחם עזריה נ"ע בתשובותיו סי' ט':

5בפי' רעז"ל אבל אם שתיהן בתוך עשרה וכו' אוסרות כך פי' הרמב"ם ז"ל וגם שם ביד פ"ד דה"ע סי' כ"ד כ"ה וטעמא מפני שהן כצוצרא אחת:

6שׁיערֵבו מצאתי שנקד החכם הר"מ דילונזאנו ז"ל הריש בצירי ונימוקו עמו מפני שהוא בהפסק: