מלאכת שלמה על משנה גיטין א:ג

1המביא גט בא"י וכו'. תוס' פרק חזקת (בבא בתרא דף ל"ח) וביד רכ"ז דהלכות גירושין וסי' ב' י"ח. ובטור א"ה סי' קמ"א וקמ"ב:

2אם יש עליו עוררין. אי אפשר לומר שאחר דעלמא מערער דהא קי"ל דאין ערער פחות משנים גם אין לומר ששנים מערערים דא"כ מאי חזית דסמכת אהני סמוך אהני אלא שהבעל מערער וכו' כדפי' רע"ב ז"ל וה"ה ערער לקוחות שבאה האשה לטרוף מהם תוס' ז"ל. אבל הר"ן ז"ל העלה והכריח דאע"ג דבירושלמי מוכח שהלקוחות יכולין לעכב שלא תטרוף דאנן טענינן מזוייף כל שאינו מקויים מ"מ מתניתין ליכא לאוקמה בערער דלקוחות:

3המביא גט ממדינת הים ואינו יכול לומר וכו'. בפירקין דף ד' מוקי לה למ"ד דבעינן נמי טעמא דלשמה דהכא לאחר שלמדו כלומר שקבלוה לדרשא דלשמה ואפילו הכי ביכול לומר הצריכו לומר בפ"נ ובפ"נ דלא עקרו לתקנתייהו גזרה שמא יחזור הדבר לקלקולו וישכח אבל בפקח ונתחרש מילתא דלא שכיחא ומילתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן ובאישה המביאה גט דבספ"ב אע"ג דלא שכיחא כיון שיכולה לומר לא חלקו בשליחות וצריכה לומר:

4ואם יש עליו עדים יתקיים בחותמיו. אבל כל זמן דלא אתי בעל ומערער נשאת על פי הגט ולא טענינן מזוייף דמשום עגונא אקילו בה רבנן אבל בממון טענינן מזויף לנפרע שלא בפניו ומיתומים ומלקוחות תוס' ז"ל אמתניתין דריש פירקין ועיין בהר"ן ז"ל. ודקדוק הוא ז"ל דהיינו דלא קתני גבי מביא גט בח"ל אם יש עליו עוררין יתקיים בחותמיו משום ערער דלקוחות משום דכיון שאמר השליח בפ"נ ובפ"נ שאין לחוש עוד לערעורו של בעל קרינן ביה לכשתנשאי לאחר תטלי מה שכתוב ליכי וטורפת מן הלקוחות ואין חוששין ג"כ לערעורם וה"ה המביא בא"י אם אמר בפ"נ ובפ"נ שאין עוד חשש לערעורו של בעל שטורפת ג"כ מן הלקוחות ע"כ. והא דקתני אם יש עליו עדים אע"ג דנראה שהן מלות יתירות אפשר לומר דמשום דהא קי"ל כר' אלעזר דאמר דעדי מסירה כרתי תנא האי לישנא כלומר אם באולי לא רצו לסמוך על עדי מסירה בלחוד אלא ג"כ נחתמו העדים בגט יש תקנה שיתקיים הגט בחותמיו ואם לאו אין לו תקנה או אפשר דאיידי דתנא ברישא אם יש עליו עוררין יתקיים בחותמיו תנא הכא אם יש עליו עדים כיון דלא מצי למיתני אם יש עליו עוררין כנלע"ד בדוחק: