מלאכת שלמה על משנה גיטין ב:ז

1נאמנות להביא את גיטה. בר"פ התקבל וצ"ע שם בדבור רש"י ז"ל שכתב שם ופירש שהן חמותה ובת חמותה וצרתה ויבמתה ובת בעלה כאילו ליתנהו בגרסת המשנה וגם פה קשה אמאי איצטריך ליה לתנא למיתנינהו ושמא לאשמועינן דלהבאת גט אפילו אם היתה יבמתה אחותה ג"כ אע"ג דפסולה לומר מת בעלה כשרה להביא את גיטה ועוד נלע"ד דאשמועינן האי תנא דמתניתין שאם מתחלה זה ימים אמרה שום אחת מאלו הנשים מת בעלה ולא האמנוה ויצא הדבר שקר אם שוב חזרה אותה ששקרה והביאה הגט נאמנת והיינו דקתני מה בין גט למיתה שהכתב מוכיח כלומר אפילו במי שכבר הוחזקה שקרנית. ועוד נלע"ד דלפי שאין הטעמים שוין בכשרות הני נשים דמתני' דהכא לכשרות חרש ושוטה שתחלתן וסופן בדעת דמתניתין דלעיל להכי שבקיה תנא ללישנא דכשרות דמתניתין דלעיל ונקט לשון נאמנות ועוד דהתם גבי מת בעלי שייך למיתני לשון נאמנות ולא לשון כשרות ובגמרא פריך והתניא כשם שאין נאמנות לומר מת בעלה כך אין נאמנות להביא את גיטה ומשני אביי מתניתין בח"ל דאי אתי בעל ומערער לא משגיחינן ביה דהא הצריכוה לומר בפני נכתב ובפני נחתם ומש"ה מהימנא וברייתא בארץ ישראל דאי אתי בעל ומערער משגיחינן ביה דהא לא נתקיים גיטה בב"ד ואיכא למימר שזו מתכוונת לקלקלה לא מהימנא ותניא כוותיה דאביי ר"ש בן אלעזר אומר משום ר"ע אשה נאמנת להביא גיטה מק"ו ומה נשים שאמרו חכמים אין נאמנות לומר מת בעלה נאמנות להביא את גיטה היא שנאמנת לומר מת בעלה אינו דין שנאמנת להביא את גיטה וממקום שבאת מה להלן צריכות שיאמרו בפ"נ ובפ"נ אף היא צריכה שתאמר בפ"נ ובפ"נ ומדקתני בברייתא מה להלן צריכות שיאמרו וכו' ש"מ בח"ל עסקינן כאביי אמר רב אשי מתני' נמי דייקא דבח"ל עסקינן דהא רישא הכל כשרין להביא וכו' אוקימנא בח"ל משום סומא וסיפא נמי קתני האשה עצמה מביאה את גיטה ובלבד שהיא צריכה וכו' ש"מ דבח"ל מיירי ג"כ בבא מציעתא. וביד פ"ז דה"ג סי' ב' ו' וז"ל ואלו הן הנשים שחזקתן שונאות זו את זו חמותה ובת חמותה וצרתה אפילו היתה צרתה נשואה לאחר ויבמתה אפילו היתה אחותה ובת בעלה ע"כ. ובטור א"ה סימן קמ"א וקמ"ב:

2מה בין גט למיתה. פי' וזה בין פה דגט לפה דמיתה דאמיתה לא מהמנינן לה ואגיטה מהמנינן לה אלא שהכתב מוכיח עמו:

3האשה עצמה מביאה וכו' בפ"ק ד' ה' ובר"פ התקבל. ועיין במ"ש בפירקין דלעיל סימן ג' וביד שם פ"ז סי' כ"ג: