מלאכת שלמה על משנה גיטין ג:ה

1המביא גט בארץ ישראל וחלה וכו'. ביד פ"ז דהל' גירושין סי' ד' כ' ובפ"ט סי' ל"ה ל"ו ל"ז ובטור א"ה סימן קמ"א:

2וחלה ה"ז משלחו ביד אחר נלע"ד דאיידי דתנא גבי בעל גופיה והניחו זקן או חולה נותנו לה בחזקת שהוא קיים תנא נמי כל הנהו דמחזיקין אותו בחזקת קיים וכן נמי שלשה דברים דקאמר ר' אלעזר בן פרטא דברים שהן בחזקת קיימין או שנותנין עליהם חומרי חיים וחומרי מתים תנא השתא נמי דינים דאם חלה השליח של הגט יכול לעשות שליח אחר ולא אמרינן דנתבטלה שליחותו כיון שחלה ואין לו רשות לעשות שליח אחר כדילפינן מושלח ושלחה אלא היכא דאיהו גופיה מצי למיעבד השליחות דכל הראוי לבילה אין בילה מעכבת בו ושאינו ראוי לבילה בילה מעכבת קמ"ל דבין מביא מא"י בין מביא מח"ל אע"פ שחלה מצי למעבד שליח אלא שמא"י כדינו ומח"ל כדינו בחזקח ששליחותו קיימת ובתר הכי מסיים פירקא בעניינים אחרים דשייכי לענין בחזקת שהן קיימין אע"ג דאין להם שייכות כלל לענין הגט דאיהו עיקר מכלתין. א"נ אפשר עוד לומר דמשום דתנן לעיל בחזקת שהן קיימין קאמר השתא דין חלה השליח דחזקה דאין רצונו של אדם שיהא פקדונו ביד אחר והשתא ניחא דאקדים ותני שליח דארץ ישראל קודם שליח דמדינת הים שלא כסדר דנקט בריש מכלתין כנלע"ד ודרך אחרת היתה לי אלא שזו נכונה בעיני יותר. ובגמרא רמינן והתנן לקמן ספ"ו אמר לשנים תנו גט לאשתי או לשלשה כתבו גט ותנו לאשתי הרי אלו יכתבו ויתנו אינהו אין אבל שליח לא ומשני רבא שאני התם דמילי לחוד נינהו ומילי לא מימסרן לשליח אחר מפני שאין בהם ממש אבל גט דאית ביה ממש חוזר ונמסר. כתב רב אלפס ז"ל יש מי שאומר אם אמר לו הולך גט זה לאשתי ולא הקפיד לומר לו את עצמך הולך משלחו ביד אחר ואע"ג דלא חלה ואם אמר לו את הולך גט זה לאשתי לא ישלחנו ביד אחר אא"כ חלה או נאנס כרשב"ג דאסיקנא בגמרא דסתם מתניתין כותיה ולא אכפת לן במחלוקת דברייתא וכן הדעת נוטה והא דלא בעי לאוקומה למתניתין כרבנן ובהולך לבד כשנוייא קמא דבגמרא משום דמשמע ליה דמתני' סתמא קתני ואיירי בין בהולך בין באת הולך:

3אם אמר לו טול לי ממנה חפץ פלוני. תוס' פ"ק דב"ק ד' י"א ודמציעא פרק המפקיד (בבא מציעא דף ל"ו:)

4לא ישלחנו ביד אחר. אם אמר לו טול לי חפץ ואח"כ תן גט והלך הוא ונתן גט ואח"כ לקח ממנה החפץ פוסל ר' יוחנן בשליח ראשון וכ"ש בשליח שני ולהכי תנא מתני' לא ישלחנו ביד אחר שמא כשימסור ראשון שליחות לשרי לא ימסור לו דברים כהוייתם או השני לא ידקדק בהם ויהיה משנה ומיפסיל גיטא דקפידא הוא דאין רצונו שיהא פקדונו דהיינו חפץ שלו ביד אחר דהיינו אשתו דלאחר שקבלה הגט הרי היא אצלו כאחר ולר"ש בן לקיש דמכשר כשאמר לו כך בשלוחו וכ"ש בו קסבר לאו קפידא הוא אלא אורחא דמילתא קאמר ליה ולריש לקיש לא תנא מתני' לא ישלחנו ביד אחר וכו' רק לאשמועינן דאין השואל רשאי להשאיל ואין השוכר רשאי להשכיר וכאן שנה רבי דין זה ולאו משום בטול שליחותא נקט ליה דאם שלחו ביד אחר הגט גט דאע"ג דאין רצונו שיהא פקדונו ביד אחר שליח לגרשה מיהא שויה אבל היכא דא"ל טול לי ממנה חפץ פלוני ותן לה גיטא ושלח השליח גט ביד אחר והלך אותו האחר ונפקא איתתא לאפיה ויהבא ליה חפץ והדר שקלא מיניה גיטא כ"ע ל"פ דגיטא מעלייא הוא. וביד פ"ג דהלכו' שלוחין ושותפין סי' ח':