מלאכת שלמה על משנה גיטין ד:ט

1המוכר את עצמו וכו' ביד פ"ח דהל' מתנות עניים סי' י"ג ובהל' עבדים פ' שני סי' ז'. ובטור י"ד סי' רע"ב:

2לוקח ומביא בכורים כך היא גירסת רש"י ז"ל ור"ת ז"ל אומר ברוב ספרים לא גרסינן ומביא בוי"ו וה"ק כל אדם הלוקח ממנו מביא בכורים לא שנא מוכר ול"ש אחר ור"ח ז"ל גריס הלוקח מביא וכו' וכן בירושלמי תוס' ז"ל והר"ז הלוי ז"ל כתב ה"ג וחזר ישראל ולקחה ממנו לוקח מביא בכורים מפני תקון העולם וקמ"ל אע"פ שבכרו וכל גדולתם היתה ברשות גוי לא מפקעי מבכורים ומאי דפריש רש"י ז"ל וגירסיה דגריס לוקח מביא בכורים ליתה כלל ע"כ. וכן נראה דגריס הר"ן שכתב לוקח מביא פי' אע"פ שגדלו הפירות ברשות גוי ע"כ. והרמב"ם ז"ל גריס וחזר ולקחה בפי' המשנה גם בפרק שני דהלכות בכורים סי' ט"ו גם בפ"א דהלכות תרומה וכן משמע נמי דגריס הראב"ד ז"ל שלא השיגו בזה:

3מפני תקון העולם בגמרא פריך מפני תקון העולם אין מדאורייתא לא פי' דאי אין קנין לגוי מדאורייתא ומשני אמר רב אשי שתי תקנות הוו דקושטא דמילתא דמדאורייתא מיחייב מעיקרא דאין קנין לגוי להפקיע מן המעשרות וכשראו חכמים שהיו מתייקרים בלקיחתם מן הגוים התקינו שהלוקח מן הגוים לא יביא בכורים כדי שיתבאר לו שירדה מקדושתה ולא יתאוה לקנות וכשראו ג"כ שזה גורם שתשאר ביד הגוי ותשתקע בידם התקינו שהלוקח מהם יביא כדי שידעו שאין קנין לגוי בא"י קנין גמור וישתדל לפדותה מידו לפי שהיא עומדת בקדושתה במתנות ידועות עכ"ל הרמב"ם ז"ל. ולשון הגמרא כך הוא אמר רב אשי שתי תקנות הוו מעיקרא הוו מייתי מדאורייתא כיון דחזו דקא מקרי ומזבני דסברי בקדושתייהו קיימן תקינו להו דלא ליתו כוין דחזו דמאן דלא סגי ליה מזבן וקא משתקען ביד גוים הדר תקינו להו דליתו ופי' רש"י ז"ל שתי תקנות הוו כלומר לעולם מדאורייתא מחייב דאין קנין לגוי והא דקתני מפני תקון העולם משום דמעיקרא משום סייג תקני שלא ליקח ולהביא כמפרש ואזיל לפיכך הוצרכו לחזור ולתקן ולהעמידו כדין תורה דסברי בקדושתייהו קיימן ואין נענשים בדבר משתקען ביד גוים שלא היה חזר ופודה אותן עכ"ל ז"ל. [הגה"ה מפי' הרמב"ם ז"ל שהעתקתי נראה דהוה גריס מיקרי וכן מצאתי ג"כ כתוב בתוס' יו"ט וכתב עוד ומה שפסק הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה בפ"ד דפאה משנה ט' ומשנה ט' פ"ה דדמאי דיש קנין התם מיירי שלא חזר הישראל וקנאה לשדה עצמה ור"ב ז"ל שמפרש למשנתנו כמ"ד יש קנין היינו דלא כשנוייא דרב אשי ע"כ בקיצור]: