מלאכת שלמה על משנה גיטין ט:ט

1יצא שמה בעיר מקודשת וכו'. ביד פ"ט דהלכות אישות סי' כ"ב כ"ג ובפ' עשירי דה"ג סי' כ' ובפי"ז דהלכות איסורי ביאה סימן כ' ובטור אבן העזר סימן ו' וסימן מ"ו. והתם מוסיף גבי קדושי ספק אם יש בקדושין שוה פרוטה או שהיה קטן והוא מן הגמרא:

2מגורשת ה"ז מגורשת פי' רש"י ז"ל קס"ד דה"ק אשת כהן שיצא עליה קול פלונית נתגרשה היום ה"ז מגורשת ואסורה לישב עוד תחתיו ע"כ. ומש"ה פריך בגמרא ואסרינן לה אגברה אם הוא כהן והא אמר רב אשי כל קלא דבתר נשואין לא חיישינן ליה ומשני דארישא קאי וכו' כדפי' רעז"ל ופרש"י עוד דאילו מגורשת להקל שתנשא לשוק ליכא לפרושי דמשום יציאת קול נישרי אשת איש לעלמא ע"כ:

3גירש איש פלוני זהו שובר של גירושין שמא לא נתקיים התנאי וזרק אמתלא של קדושין והה"נ אפכא רש"י ז"ל והר"ן ז"ל. ונלע"ד דהא דלא קתני איזו היא אמתלא קדש איש פליני את אשתו או גרשה על תנא' זרק לה קדושיה. או גיטה ספק קרוב לו ספק קרוב לה סרכא מתני' דיבמות פ' ד' אחין סי' ח' דנקט גבי קדושין נקט הכא נמי גבי קדושין ואע"ג דהתם נמי מצי למיתני גבי גירושין מאי דתני גבי קדושין כדאיתא התם בגמרא וכדכתיבנא ליה התם מ"מ קשה לע"ד אמאי לא תני הכא גבי הגט כל הני דתני התם כתב בכתב ידו ואין עליו עדים וכו' ושמא משום דהנהו כשרים ודאי מן התורה כדכתיבנא התם והתם נמי קשה אמאי לא תני גרשה על תנאי כדתני הכא או ליתני התם גירושי ספק קדושי ספק סתמא ולישתוק ואנא מפרישנא ליה כל מין ספק ומיהו הא לא קשיא דהא איצטריך לתנא לפרושי ולמיתני זהו ספק קדושין למעוטי כדאיתא התם בגמרא וכדכתיבנא ליה התם ועוד קשה לע"ד למאי אצטריך זו היא אמתלא דהדר קתני הכא בסיפא ולמעוטי מאי כדדייק התם בגמ' וכדכתיבנא התם ושמא למעוטי הנהו דתני התם ומן הטעם שכתבנו ועדיין צל"ע: ועוד כתב הר"ן ז"ל ה"ז מגורשת שנראה מדברי רש"י ז"ל שאפילו יצא קול שני של גירושין אפילו מכאן ועד עשרה לשבור ולבטל קול הקדושין שלפניו ואסורה ומותרת לעלמא דאע"ג דלקמן מסקינן דבאמתלא לא שריא אלא כשהיא יוצאה כאחד עם הקדושין התם היינו טעמא לפי שהאמתלא היא על תנאי וכיוצא בו הפך הקול הראשון שהיה סתם אבל קול של גירושין אינו סותר כלל קול הקדושין אבל הראב"ד ז"ל כתב דאף בגירושין בעינן שיצא קול הגירושין עם הקדושין כדי שיהא שוברו עמו ע"כ. ופי' רש"י ז"ל כאן וגם בפרק שני דכתובות דף כ"ב אמתלא משל וטעם ע"כ. נראה שהוא ז"ל מפרש אמתלא כמו מתלא שהוא תרגום של משל. ופירוש שלא יהא שם אמתלא לפי האוקמתא דאוקי רב אשי כמו שכתב רעז"ל אמתלא דרישא דקדושין מובנת ואמתלא דסיפא דגירושין שאחר קדושין כגון שאומרים שזה הגט שנתן לה אחר קול הקדושין שהיו קדושין גמורין הגט היה על תנאי. או ספק אם הגט קרוב לה או קרוב לו שאז עדיין קול הקדושין קיים שלא יוכל הגט לבטלו ולשברו כיון שהגט היה על תנאי דחיישינן שמא לא נתקיים התנאי או שמא היה הגט קרוב לו ועדיין היא מקודשת לזה שיצא עליה קול קדושין ממנו. וז"ל הרשב"א ז"ל בחדושיו הא דקתני במתני' ובלבד שלא תהא שם אמתלא. לאוקמתיה דרב אשי איכא למימר דלא קאי ארישא דקתני מקודשת ומגורשת ה"ז מגורשת דאם יצא שמה בעיר מקודשת ומגורשת על תנאי ודאי מבטלין ליה לקלא דקולו שוברו היא ומימר אמרי' נתקיים התנאי והרי היא מגורשת וכדאמרינן לקמן מימר אמרין עיינו בהו רבנן בקדושי ולא הוה בהו שוה פרוטה מימר אמרי עיינו רבנן בקדושי וקדושי קטן הוו אלמא לא חשו חכמים לקלא אלא לקול שאין שובר כלל עמו ומשום לעז משפחות אבל כל היכא דאיכא למימר דלא טעו ביה אינשי ותלו דבדינא שרו לה רבנן אין חוששין לאותו קול כלל אלא מתני' הכי קתני מקודשת ומגורשת ה"ז מגורשת ואסורה לכהן ואימתי חשו לקול במקום שאין שם אמתלא אבל בקול שיש שם אמתלא כגון שהוציאו קול על האשה שנתגרשה על תנאי ואח"כ מת בעלה או בקדושין אין חוששין לאותו קול. אבל הראב"ד ז"ל פירש דארישא קאי שאם אמרו מקודשת חוששין לה ואפילו יצא קול עמו שגרשה על תנאי אין כאן שובר כיון שאמרו שהיו גירושיה על תנאי ולדבריו הא דתלו לקמן בקטן ובפחות משוה פרוטה היינו כשנמצא הדבר כן אין חוששין לקול וסומכין על אמתת הענין אבל מן הסתם אין מבטלין את הקול אלא בקול שאין שם אמתלא עכ"ל ז"ל: