מלאכת שלמה על משנה כלים טז:ז

1כסוי של קופסא. מצאתי מוגה כסוי קופסא ונ"א קפצא:

2והקמרון שלה. מכסה שעל התיבה העשוי כעין קובה כדאמרי' שש עגלות צב דהיינו קמרונא כמין קובה שלא תשלוט בהן עין הרע:

3אנליגין. גרסי' וכן הוא בערוך ובפירוש ראשון פי' שהוא ספסל שמשימין עליו הספר לקרות בו ע"כ. ואית דגרסי אנלינגין ופי' הרמב"ם ז"ל שהוא דפוס של עץ כדמות ס"ת ועושין עליו התיק של ס"ת כשנעשה מעור. ולזה הפירוש הסכים הרא"ש ז"ל. ובתוספתא פרק המשנה בכלי עור תניא ר' אליעזר בר' צדוק אומר אנלינגין של ס"ת טהורין התיק שלו טמא משמע משם דאנלינגין לאו היינו תיק הר"ש ז"ל:

4בית הנגר. הרמב"ם והרא"ש ז"ל פי' של עץ:

5בית מזוזה. פי' הרמב"ם ז"ל קנה של עץ:

6והמרכוף של זמר. פי' בערוך בלשון שני יש ששונים המרכוב של זמר פי' בית יד של מגל מלשון לא תזמור ע"כ:

7וגנוגנית העני. היא סוכת האומן מלשון גנון והציל ור"ל הסכך שעושה האומן על ראשו כשעושה המלאכה בשמש ורוב הנעשין אצלנו הן משיפה וקרא האומן עני שכן כתיב כי עני הוא הרמב"ם ז"ל וגם הרא"ש ז"ל הסכים לפירוש זה ונראה שאינו גורס רק ?הגננת בשני נונין וגימל אחת כדי שיבא מכוון עם מלת גנון וכן הגיה הרב בנלאל אשכנזי ז"ל:

8אימום של עושי סותות. אית דגרסי סאגות וכפירוש הראשון שפי' ר"ע ז"ל דהיינו שלשלאות ע"ג אמום דהיינו דפוס. ואית דגרסי סאבות וכן הגיה הר' יהוסף ז"ל וכתב ובס"א הגיהו סאגות ע"כ:

9כל משמשי משמשיו של אדם בשעת המלאכה ושלא בשעת המלאכה טמא. כך צ"ל:

10בפי' ר"ע ז"ל. ויש כלים שמניחין עליהם הכסוי תמיד פי' כגון כסוי של קופסא:

11וכל שאינו אלא בשעת המלאכה. פי' כגון הדפוסים הנזכרים במתני':