מלאכת שלמה על משנה כלים יז:י

1ר"מ אומר וכו'. ואית דגרסי ר"מ אומר כל האמות היו בבינונית וכו'. תניא בתוספתא ר"מ אומר כל מדות שאמרו חכמים בכרם כגון חרבן הכרם ומחול הכרם ופסקי עריס ומותר אפפיירות כולן באמה של חמשה טפחים חוץ ממזבח הזהב והקרן והסובב והיסוד שהן באמה של ששה טפחים שנאמר ואלה מדות המזבח באמות אמה אמה וטופח שיהא למזבח שני מדות יכול יהו כולן באמה של חמשה טפחים ת"ל באמות אמה אמה וטופח באמה שהיא יתירה על חברתה טפח פי' חרבן הכרם הוא קרחת הכרם דפ"ק דערובין וכולן שנינו בהן אמות פ"ד דכלאים קרחת הכרם בה"א שש עשרה אמה ותנן פ' ששי דכלאים פסקי עריס שמנה אמות ועוד. ובפ"ז דכלאים תנן מותר אפיפיירות ואין שיעורם במשנה מפורש אבל בירושלמי מפ' מותר אפיפיירות ששה טפחים ושמא ר"מ היה שונה אמה ע"כ מה"ר שמשון ז"ל ואם אין טעות בתוספתא נראה דתרי תנאי אליבא דר"מ:

2ר' יהודה אומר אמות הבנין. כך הגיה הרב בצלאל אשכנזי ז"ל. ואית דגרסי הבניין:

3בפי' ר"ע ז"ל. והלכה כר"מ אמר המלקט ודוקא מזבח הזהב שהיה מרובע אמה על אמה באמה בת חמשה טפחים וכן גובה היסוד וכניסתו וכן ג"כ כניסת הסובב וכן ג"כ גובהן של ד' קרנות המזבח הוא דהוו באמה בת חמשה טפחים אבל גובה הסובב היה באמה בת ששה טפחים וכן ג"כ רבוע כל קרן של מזבח הנחשת היה ששה טפחים על ששה טפחים: