מלאכת שלמה על משנה כלים ב:ב

1הדקים וכו'. בחולין פ' אלו טריפות (חולין דף נ"ד) תניא לוג כלמטה סאה כלמטה סאתים כלמטה דעד ועד בכלל דאזלינן לחומרא דמטמאינן לשברים בשיעורא זוטא. ועיין במ"ש לקמן פי"ט סי' ב':

2מכדי סיכת קטן. כדי סיכת קטן פירשו בגמרת שבת אבר קטן של תינוק בן יומו ומסתברא שהוא אחד מתשעים וששה בלוג כשאר שיעורין שהן מתשעים וששה חוץ מן האחרון [הגהה ונלע"ד דה"פ דלשון ה"ר שמשון ז"ל חוץ מן האחרון דהיינו חמש סאים דתנן לה בסיפא ושיעורה בלוג דהיינו אחד ממאה ועשרים כיצד חמש סאים הם שלשים קבים שהרי הסאה ששה קבים והשלשים קבין הם מאה ועשרים לוג שהרי כל קב ארבעה לוגים:] שהוא אחד ממאה ועשרים הר"ש ז"ל: ועיין בסמוך במה שאכתוב בס"ד בשם הרב בעל הערוך ז"ל. עוד כתבו הר"ש והרא"ש ז"ל ונראה דכל בפחות משיעורן אפי' ע"י יחוד לא מקבלי טומאה ואם יחדו בטלה דעתו אצל כל אדם ואין יחודו יחוד דאין דרך לייחד שברים הבאים מכלי גדול לצורך סיכת קטן ובשיעורן אפי' בלא יחוד טמאים דאי צריכי יחוד ונטהרו בשעת שבירה תו לא מהני להו לא יחוד ולא תקון כדתניא בתוספתא וכו'. ופירש בערוך בערך קרקר הדקים שבכלי חרס קרקרותיהן ודפנותיהן יושבים שלא מסומכין שיעורן כדי סיכת קטן ועד לוג. פי' הכלים אשר נפחתו ונשתייר בשוליהם שהן קרקרותיהן והיינו קרקעותיהם או בדפנותיהן שהן הצדדין שיעור שישבו במקום שלא מסומכין ויכולין לקבל אפי' כל שהוא עדיין מקבל טומאה ולא נאמר בפירוש כמה שיעור קבלתו ושיעור של אותו כלי כשהיה למטה כדי סיכת קטן למעלה עד לוג. מלוג עד סאה ברביעית פי' הכלי כשהיה שלם היה מחזיק לוג למעלה עד סאה ונפחת ונשתייר ממנו כדי רביעית עדיין עומד במקומו כדי לקבל טומאה בזה נתן שיעור בכלי כשהיה שלם למטה ולמעלה ובשיור כשנשתבר וכן מסאה ועד סאתים בחצי לוג אם היה כלי שהיה מחזיק בתחלה למטה סאה ולמעלה עד סאתים ונשבר ונשתייר ממנו שמחזיק חצי לוג מקבל טומאה וזה שבראש המשנה יושבין שלא מסומכין ולא פירש כמה מחזיק יש לומר הואיל כשהיה שלם שיעורו כדי סיכת קטן שיורו כשנשתבר כדי סיכת אבר קטן של קטן בן יומו שמפורש בגמ' דפרק המוציא יין לענין הוצאת שבת. וי"ל ילמד סתום מן המפורש חצי לוג בסאתים חלק אחד מצ"ו חלקים בה וכן רביעית בסאה חלק א' מצ"ו חלקים בה. גם אלו הדקים אם ישאר להן תוך והן יכולין לקבל חלק א' מצ"ו בלוג מקבל טומאה כדאמרינן בכל מקום סמכו ענין לו ותו אמרינן קתני בסיפא והה"נ ברישא עכ"ל ז"ל ונלע"ד דה"פ שבתחלה נתן שיעור הוא ז"ל לשבר שהוא פחות מכדי סיכת קטן כדי סיכת אבר קטן של קטן בן יומו והיש לומר בא לפרש שגם שבר שתחלתו בהיותו שלם היה כדי סיכת קטן בשיורו ג"כ יהבי' ליה אחד מצ"ו חלקים בשלם שהוא כדי סיכת קטן ככולהו בבי דסיפא ומ"מ בפירוש הראשון הוא חולק עם ה"ר שמשון ז"ל שה"ר שמשון ז"ל סובר דסיכת קטן דתנן במתני' היינו אבר קטן של קטן בן יומו והרב בעל הערוך ז"ל סובר דסיכת קטן דמתני' הוא ממש קטן ולשיור הכלי הוא דיהבינן שיעור אבר קטן של קטן בן יומו דוק:

3ר' עקיבא אומר וכו'. ר"ע לא פליג אר' ישמעאל אלא ר' ישמעאל נתן שיעורו במדות ור' עקיבא בשמות הכלים והכל אחד ה"ר שמשון והרא"ש וכן ג"כ פי' בספר קרבן אהרן פ' שמיני פרשה ז' וז"ל ור' עקיבא לא פליג את"ק אלא אתא למימר שיעורי המדה שאמר ת"ק מאין נולד לו ע"כ:

4בפי' ר"ע ז"ל. לפי גודל הכלי וקוטנו אלא לפי המקומות וכו'. כתב עליו הרי"א ז"ל פי' זה אינו נראה מה תלוי במקום אלא דוקא בגודל הכלי וקוטנו תלוי הכל ונראה דה"ק אין אני שונה בזה הלשון שאתה שונה שאתה אומר עד לוג או עד סאה וכו' אלא אני שונה החילוקים בכלים כי הכלים הקטנים יש להם שיעור זה והגדולים מהם יש להם שיעור אחר ואע"פ שיש במין הכלים אחד גדול מחבירו ויש בקדרות הדקות קדרה שהיא גדולה מעט יותר מלוג וכן בחביות לודיות גדולות מסאה אפ"ה שיעור אחד להם עכ"ל ז"ל:

5לחמיות. רש"י ז"ל בבכורות דף כ"ד נקד מגופת חבית הלֵחמיות בנקידת ציריי תחת הלמ"ד וכתבתיו רפ"ה דטהרות:

6רבן יוחנן בן זכאי אומר חצבים גדולים שיעורן בשני לוגין. ר' נחמיה ור' אליעזר בן יעקב נחלקו על ר' עקיבא בתוספתא וכן ג"כ שם בת"כ וסברי להו כריב"ז בחצבים גדולים:

7הפכים וכו'. עד סוף הבבא נראה דמילתיה דריב"ז נמי היא דפליג אר' ישמעאל ור"ע בתרתי וכן משמע מפי' ר"ש ז"ל לתוספתא שכתב ומיהו בדקין שבכלי חרס לא פירשו ר' נחמיה ור"א בן יעקב אי סברי בכדי סיכת קטן כר' ישמעאל וכר"ע או בכל שהוא כריב"ז ע"כ:

8הגלילים. פי' הרא"ש ז"ל הנעשים בארץ הגליל והן קטנים מאד והרב ן' גיאת ז"ל פי' הגלילים הגדולים אי נמי העגולים ע"כ. ולפי פירושו הראשון ז"ל נקט גדולים גבי פך דגדול דפך הוי שיעורו בכל שהוא כחבית קטנה שבקטנות דהיינו חביונות דכל המוסיף גורע כך נראה לע"ד:

9והחביוֹנוֹת. בתוספתא קתני אביונות ופירוש הר"ש ז"ל אביונות כמו חביונות ובערוך אביונות כמו כאובות חדשים ע"כ. וגרסינן לה חביונות החי"ת בקמ"ץ או בשו"א פתח והבית בחירק והיו"ד בחולם:

10ואין להם דפנות. כי דפנות הכלים הדקים הן שוות השטח וכל מה שישאר מהן דומה ללוח פשוט: