מלאכת שלמה על משנה כלים כא:ב

1הנוגע בעול ובקטרב וכו'. הכונה בזאת ההלכה כמו כוונה אשר לפניה והוא שיאמר שאם נטמאת העגלה או המיחרישה איזה דבר מהדברים המחוברים בה יחשב כמו הדבר שנטמא ואיזה לא יחשב כמוהו הרמב"ם ז"ל. ר"ל בקיצור שבבא זו מפרש כל כלי המחרישה איזה מהן חבור להכניס ולהוציא טומאה וה"פ עגלה שנטמאת הנוגע באלו טהור והנוגע באלו טמא:

2בעין. חתיכת בגד או צמר עושין אותו כמין סליל ודומה לעין ונותנין אותו על צואר הבהמה תחת העול:

3ובבורך. עץ עקום דומה לארכובה של האדם והוא הנטוש וכו' כך נלע"ד שצ"ל בפי' ר"ע ז"ל. ומלת ובבורך גרסי' בבי"ת שהוא מלשון ברכים וכמו ויברך הגמלים וכן ג"כ הביא הר"ש ז"ל ברפי"ז דאהלות האי בורך דהכא חבר לבורך דהתם וגם הערוך הביא שניהם בערך ברך בבי"ת אלא שפירש עוד וז"ל אית דאמרי ובברך [הגהה שם כתוב בכא"ף] והוא עץ של מחרישה שכשחורשין הצמד בארץ אח"כ מביאין מחרישה אחרת שיש לה אֵת קטן ובראש החרב מרזב ובו תבואה יורדת מעט מעט ונזרעת בארץ ע"כ. והביאו הר"ש ז"ל:

4לחיים. שני עצים בקצה העול הרמב"ם ז"ל:

5ובעריין. שם ברמב"ם פ' עשרים ובעיראין באל"ף. ותימה בעיני שראיתי מי שהגיה ובעידאין בדלי"ת במקום רי"ש ואיני רואה לו על מי לסמוך שגם הערוך פירשו בערך ער מלשון ערו ערו. ולשון הרמב"ם ז"ל בפירושו ועיראין התלויות בערבי אלעלאקת ע"כ:

6לרבות את העפר. מרבה את העפר ומפזרו כדי שיהא ראוי וטוב לזריעה. הרא"ש ז"ל: