מלאכת שלמה על משנה כלים כח:ז

1חוץ מן המלל. היינו כרכשתא דבריש גמ' דבבא מציעא והוא פי' הערוך:

2וחכמים אומרים שלש על שלש מכוונות. גרסי'. ובפ' במה מדליקין איכא ברייתא דקתני בה שלש על שלש מצומצמות ואיכא מאן דמפ' התם דלענין טומא' מתנייא וסתמא כחכמי' דמתני' ופי' רש"י ז"לשם דרך תופרי בגדים למלול מן הבגדי' לכופלן מעט סביב התפיר' ושלש על שלש סופו לתפירה לטלאי בבגד עני לכן אחשבוה להיות כלי הלכך צריך לר"ש להיות בו יותר משיעור המלל כדי שיהא הטלאי שלש על שלש: וחכמים אומרים שלש על שלש מכוונת נ"א מכוונות פי' מצומצמות ובהכי אחשבוה ואע"ג דכשיתפור לא הוי שלש ע"כ. וברמב"ם שם רפכ"ב כתב בד"א דשלש אצבעות מכוונות מקבלות טומאת המת או שאר טומאות בבגדי צמר או פשתים אבל בגדים של שאר מינים אין מקבלין טומאה מכל הטומאות אא"כ היה בהן ג' טפחים על ג' טפחים או יותר שנאמר או בגד מפי השמועה למדו שבא הכתוב לרבות ג' טפחים על ג' טפחים בשאר בגדים לטומאה בד"א בקרעים מן הבגדים אבל האורג בגד בפני עצמו כלשהוא ה"ז מקבל שאר הטומאות חוץ מטומאת מדרס שאין מקבל אותה אלא הראוי למדרס ע"כ:

3מרוח אחת אינו חבור. פי' לא לטומאה ולא לטהרה:

4בסוף פי' ר"ע ז"ל. לעולם הוי חבור. אמר המלקט נלע"ד שצריך להיות למעלה הוי חבור אפי' לא חברו ותפרו אלא מצד אחד ובלבד שתהיה תפורה הצד העליון דהיינו לצד הצואר וז"ל הרא"ש ז"ל בד"א דבעי' משתי רוחות בטלית מפני שהיא מתהפכת אבל חלוק אם חברו מרוח אחת לצד הראש הוי חבור כי אז היא נתלית לפני הנקב וסותמתו אבל חברו מלמטה לצד הרגלים אין המטלית סותמת הנקב ולא הוי חבור. וזהו פי' הרמב"ם ז"ל אבל הר"ש ז"ל לא פירש בזה מאומה רק בפי' כתיבת יד וגם בדפוס מצאתי שפירש מלמעלה בכתף מלמטה בשוליים ע"כ: