מלאכת שלמה על משנה כלים ג:ד

1אע"פ שהוא נוטל את הגללים וכו'. פי' אילו היה נוטל היו החרסים נופלים טמאה כל זמן שהיא מחוברת ע"י הגללים:

2נשברה. שנפלו החרסים ודיבק השברים בקולן של סופרים. אמר המלקט לא נתיישב לי יפה לשון ודיבק ממנה חרסיס דקתני במתני'. ושמא שר"ל דדיבק מקצת מחרסיה ומ"מ לשון הרמב"ם ז"ל שם פי"ט נשברה ודיבק חרסיה או שהביא וכו':

3או שהביא חרסים כצ"ל:

4וטפלן בגללים. הה"נ טפלן בטיט ונקט גללים משום רבותא דרישא דאע"ג דלא הוי סתימה מעלייתא כמו טיט טמאה דלא בטל שם כלי מעליה. הרא"ש ז"ל:

5ה"ז טהורה. משמע אפי' מטומאת מגע:

6כולה מיטמאה במגע. בנקודת חירק במ"ם גרסי' לה וברמב"ם פי"ט סי"ג כמ"ש וגם שם אינו כתוב רק הרי זו טהורה סתם כלשון משנתנו:

7וכנגדו מטמא באויר. פי' כנגד חרס המחזיק רביעית.