מלאכת שלמה על משנה כלים ה:יא

1ניקב נפגם נסדק. גרסי' ול"ג כאותם דגרסי נקלף במקום נפגם הר"ש ז"ל. וגם ה"ר יהוסף ז"ל כתב בטופס ישן גרסי' נקלף ונ"ל דטעות סופר הוא דהא לקמן גבי כירה גרסי' גם שם נפגמה ותו דאין שייך לומר נקלף כאן בתנור של אבן ושל מתכת והטעות בא ממסכת סוכה פ' שלישי דתנן התם עלתה חזזית וכו' ניקב נקלף נסדק עכ"ל ז"ל:

2וכן בכירה. פי' הרמב"ם ז"ל וכן שיעור נקב של כירה אבל הר"ש והרא"ש ז"ל פירשו וכן בכירה אם של אבן או של מתכת דינה כך ואע"ג דתנא וכן בכירה הדר תנא כירה של אבן ושל מתכת משום דגבי תנור כשניקב ונפגם ונסדק קתני עשה לו טפלה שזהו תקונו וגבי כירה כשניקבה ונפגמה או נסדקה קתני עשה לה פטפוטין שזהו תקונה כך פי' משנה זו לפי שכתוב במשנה נסדקה עשה לה פטפוטין דמשמע שהפטפוטין לתקנה אבל במשנה דווקנית גרסי' ועשאה בטיט ועשה לה פטפוטין וה"פ וכו'. טהורה היינו מדין כלי חרס אבל טמאה מדין כלי מתכות עכ"ל. ובתו"כ פ' שמיני פ"י הכריח ספר קרבן אהרן לפי' הרמב"ם ז"ל. וכתב הרמב"ם ז"ל ואין הלכה כר' יהודה שהטפלה אינה מועלת לכירה כלל שאינה נעשית אלא לבשל עליה ולא לאפות בתוכה כמו שהקדמנו והיא סובלת האש שהיא של מתכת נמצא שאין נעזרת בטפלה אבל טפלת התנור של אבן ושל מתכת היא מועלת כיון שאופין בתוכו הלחם שאותה הטפלה מחזקת חומו ומונעת ממנו האויר שמקרר עצמו של תנור והוא הפירוש שהביא ר"ע ז"ל. וקשה לע"ד אני הדיוט כיון דמירוח של טיט מועיל לתנור אמאי פליגי רבנן עליה דר' יהודה בתוספתא בהדיא דקתני גבי תנור מירחו בטיט בין מבפנים בין מבחוץ טהור ר' יהודה אומר מבפנים אם יכול הטיח לעמוד בפני עצמו טהור ואם לאו טמא בין כך ובין כך טמא משום כלי מתכות ע"כ ומייתו לה הר"ש והרא"ש ז"ל בפירקי' כמו שאכתוב בסמוך בס"ד הלשון השנוי גבי כירה ג"כ. ופירשו הר"ש והרא"ש ז"ל מירחה בטיט לאו אניקבה קאי אלא אשְלַמָה וסברי רבנן כיון דשלא לצורך מירחה אין לה דין כלי חרס:

3ר' יהודה אומר מבפנים טמאה. תניא בתוספתא ר' יהודה אומר מבפנים אם יכול הטיח לעמוד בפני עצמו טהור ואם לאו טמא בין כך ובין כך טמא משום כלי מתכות וה"פ אם יכול הטיח לעמוד בפני עצמו טהור המתכת מדין כלי חרס אבל הטיח עצמו נידון ככלי חרס מידי דהוה איורות הערביין וכן מסתבר דלא גרע לגבי נפשיה מאינו יכול לעמוד ואם אינו יכול לעמוד טמא אף המתכת מדין כלי חרס והיינו דקתני מתני' מבפנים טמאה מבחוץ טהורה בכל ענין הרא"ש ז"ל: