מלאכת שלמה על משנה כלים ה:ו

1מעפר ולמטן מטמא במגע. אם נגע שרץ וכו'. עד סוף לשון ר"ע ז"ל. אמר המלקט וכן אם שרץ טמון בעפר התנור טהור עד שיגע בתנור וסתמא כר"מ דבתוספתא איכא פלוגתא. הר"ש והרא"ש ז"ל. והרמב"ם ז"ל פי' משנה זו כך וז"ל [א"ה בס' ח"נ הביא דברים אלו בשם מ"כ (כדרכו בכ"מ להביא דברי המחבר בשם מ"כ) וכתב עליהם בזה"ל ובגרסא שלפנינו בפי' המשנה אינו כמ"ש המ"כ גם הוא קצת תימה דלמה הצריך ברישא שיגע השרץ מעפר ולמטה אברא של' המשנה מורה קצת על פי' הרמב"ם הנזכר שכ' המ"כ ודו"ק עכ"ל. ואני תמה ביותר כי גם בפי' הר"מ למס' כלים אשר העתיק המחבר מכת"י לא נמצא כן וצ"ע:] מעפר ולמטן כלומר אם נגע שרץ בתנור מתוכו מעפר ולמטן אז נטמא אפי' החלק המכוסה בעפר אבל אם נטמא מעפר ולמעלה באויר לא נטמא החלק המכוסה בעפר. ומה שאמר ונתן שם אבן ר"ל ע"פ הבור שנמצא שהאבן היא קרקעית התנור ואומר ר' יהודה שאם הוא בענין שמבעירין האש בבור ובדות תחת האבן והתנור ניסוק ע"ג האבן הרי הוא מקבל טומאה בהיות התנור מחובר בארץ שאין התנור מקבל טומאה לדעת ר' יהודה אא"כ מחובר לארץ שנאמר תנור וכירים יותץ וכו'. ע"כ אבל בחבורו נראה שהסכים לפירוש שפירש ר"ע ז"ל שהוא פי' הר"ש והרא"ש ז"ל:

2נתנו על פי הבור וכו'. בשבת פ' כל הכלים האריך רש"י ז"ל לפרש פי' מרווח. וכ' החכם ה"ר סולימאן אוחנא ז"ל וז"ל ויש לדקדק במה שאמרו בגמרא שם מחלוקת בהיסק ראשון אבל בהיסק שני אפי' תלוי בצואר גמל [הא נגמרה] מלאכתו בהיסק ראשון ומקבל טומאה [מכבר] ור"ש כ' וז"ל בשאר כ"ח סגי בצרוף כבשן. אבל תנור בעי לדבק בו טיט כדי לעבותו להחזיק חומו ולא נגמרה מלאכתו עדיין עד שיעשה לו טפילה ויחזור ויסיקנו שמתחבר יפה לכלי ותתחזק ולא היסק גדול כ"כ כדבעי לאפיית הפת אלא בכדי לאפות סופגנין עכ"ל. עוד כתב ומיהו נראה דאפי' לא צרפן בכבשן תחלה מקבל טומאה ע"י היסק דעבדי לאפייה דלא גרע מיורות הערביים שחופרין בארץ וטחין בטיט דתנן בפרקין אם יכול הטיט לעמוד בפני עצמו טמא והתם ליכא צירוף בכבשן תחלה ותנן נמי בחתכו חוליות ומרחו בטיט דמקבל טומאה משיסיקנו עכ"ל. וממה שכתב ולא נגמרה מלאכתו עדיין וכו' נראה שר"ל שבהיסק ראשון אינו מקבל טומאה עד שיעשה לו טפלה ויחזור ויסיקנו וזה אי אפשר לומר שא"כ היסק ראשון אינו מעלה ואינו מוריד שהרי כתב שאפי' לא הסיקו היסק ראשון מקבל טומאה ע"י היסק שני. ועוד הא קתני מתני' לעיל תנור שהוסק מבית האומן טמא. לכן נראה על כרחנו לומר שגם הר"ש ז"ל כונתו שמקבל טומאה ע"י היסק ראשון אלא ר"ל שכשיעשה לו טפלה אינו מקבל טומאה אלא ע"י היסק שני משום דפנים חדשות באו לכאן וכאילו עתה הוא תנור חדש זו היא כונת הר"ש אע"פ שאין לשונו מורה כן עכ"ל ז"ל:

3ר' יהודה אומר כו'. מצאתי מוגה ע"י הרב בצלאל אשכנזי ז"ל ר' יהודה אומר אם מסיק מלמטן והוא ניסוק מלמעלן טמא ואם לאו טהור וחכמים וכו':

4וחכמים אומרים הואיל והוא ניסוק מ"מ טמא. פי' אפי' שלא יוסק מן הבור מפני עובי השוליים או מפני ריחוקו מן הבור הואיל והוסק מתוך חללו של תנור עצמו טמא דלא בעי' מחובר כלל אפי' בהיסק ראשון אבל בהיסק שני שמתחלה הוסק כדינו מחובר לארץ או לאבן עבה והוסק שם ונעשה כלי וסוף נתצו משם ונתנו על פי הבור ושם נטמא מודה ר' יהודה דאתרבי מוטמאים יהיו לכם ואפי' תלוי בצואר גמל דאינו נטהר בנטילתו שלם ממקומו. ועיין במה שכתבתי לקמן רפ"ז: