מלאכת שלמה על משנה כריתות א:ז

1האשה שיש עליה וכו' בת"כ ספ"ג דפ' כי תזריע. ואיתה בפ' גט פשוט (בבא בתרא דף קס"ו.) ופירש שם רשב"ם ז"ל ספק חמשה לידות חמשה פעמים הפילה ספק רוח ספק ולד:

2ספק חמשה זיבות כגון מקולקלת למניינה וראתה חמשה חדשים שלשה ימים רצופים בכל חדש ספק בימי נדה ספק בתוך י"א יום שבין נדה לנדה שהם נמי זיבה וחייבת בקרבן מבואה קרבן אחד ליטהר מטומאתה תור לחטאת ותור לעולה:

3ספק ה' זיבות ספק ה' לידות ברוב הנוסחאות ספק ה' לידות גרסינן ברישא ואפילו בפירוש רש"י ז"ל לכי דייקת ביה שפיר בספר שאינו מוטעה. וביד פ"א דהלכות מחוסרי כפרה סימן י' ובפט"ו דהלכות שאר אבות הטומאה סימן ג':

4והשאר עליה חובה דתניא וכו' לשון רעז"ל עד תל זאת תורת היולדת. אמר המלקט זאת משמע על לידה אחת מביא זאת על שתי לידות חייב על כל אחת ואחת. [הגה"ה ובר"פ יוצא דופן מפרש דאיצטריך נמי לבן או לבת דסד"א הני מילי בתרי עיבורי אבל בחד עיבורא כגון יהודה וחזקיה בני ר' חייא אימא בחד קרבן סגי לי' קמ"ל]. בלידות ודאות גרסינן והשאר עליה חובה דנהי דסגי לה בחדא כדי לאכול בקדשים מ"מ צריכה להביא השאר וכן משמע בגמרא לעיל גבי המפלת אור לפ"א אבל ביום פ"א דכ"ע סברי שתביא שתי קרבנות גיליון. וז"ל הרא"ש ז"ל בלידות ודאות גרסינן והשאר עליה חובה דנהי דסגי לה בחדא לאכול בקדשים מ"מ צריכה להביא כל מה שהיא חייבת וכן מוכח בגמרא דלא פליגי אלא בחוששין לפשיעה שמא תפשע ולא תביא שאר קרבנותיה אבל לכ"ע חייבת להביא כל קרבנותיה ולספרים דגרסי ואין השאר עליה חובה ר"ל להביאם קודם שתאכל בקדשים אלא בקרבן אחד אוכלת עכ"ל הרא"ש ז"ל:

5מעשה שעמדו קנין ארבעה תורין.

6בדינרי זהב בשני זהובים קן בדינר זהב וק"ק אמאי לא תנא קן בדינר זהב וכן בסיפא ה"מ למיתני ועמד קן בו ביום ברובע:

7עד שיהו בדינרין פירוש של כסף כלומר שיהא בזול ומהכא מוכיח שם בפ' גט פשוט דשאני לן בין דינרי בלא נון לדינרין בנון דדונרי ר"ל של זהב ודינרין הם של כסף וכמו שרמזתי שם סימן ב'. ושם בבבא בתרא דף קס"ו כתבו תוס' ז"ל שמצאו בתורת כהנים בהדיא בדינרין של כסף והיא גירסא נכונה לפי הסוגיא אשר שם וכן הוא בתלמוד בדפוס אפילו במוגה על יד הרב ר' בצלאל אשכנזי ז"ל. והגיה באותו הדבור ר"ש לוריא ז"ל ונראה לספרים דגרסי ברישא בדנרי לחוד אין צריך לגרוס בסיפא כסף דהא לשון בדינרי הוא של זהב ע"כ ע"ש:

8נכנס לב"ד ולימד וכו' ואין השאר עליה חובה. הקשו שם תוס' ז"ל דהיכי מייתי מעשה לסתור וכתבו דר"ת ז"ל מחק מלת ואין מספרו וכתבי שהוא דוחק שבכל הספרים הוא כתוב וגם בת"כ ע"כ. וע"ש בתוס' אי רשב"ג ס"ל כפלוגתא דר"ע ור"י בן נורי דאיכא בברייתא בגמרא הכא ואי פליג רשב"ג אב"ש וב"ה דתרוייהו מודו במפלת יום פ"א שחייבת על כל לידה ולידה ורי"ב נורי ור' עקיבא נמי הכי אית להו הכא בגמרא. ומצאתי ג"כ בגיליון וז"ל בקונטריס גריס בסיפא דמתניתין ואין השאר עליה חובה וקשה וכי פליג אב"ש וב"ה דלכולהו אחרי מלאת מביאה על כל לידה ולידה וגרס ר"ת והשאר עלי' חובה וי"מ ואין השאר עלי' חובה דר"ל להביא קודם שתאכל בקדשים אבל ודאי חובה להביא אח"כ ע"כ. ולשון הר"ס אוחנא ז"ל בת"כ גרסינן והשאר עליה חובה וכן נראה שהיא גירסת הרמב"ם ז"ל שהרי פסק הלכה כרשב"ג בפירושו. ובחבורו הגדול כתב והשאר עליה חובה ובזה אין מקום להשגת הראב"ד ז"ל שהשיג שם עיין ביד פ"א מהלכות מחוסרי כפרה. אמנם הראב"ד ז"ל נראה שהוא גורס גם בת"כ ואין השאר עליה חובה כמבואר שם בפירושו על ת"כ עכ"ל ז"ל:

9ועמדו קנין בו ביום תוס' פ' הזהב (בבא מציעא דף נ"ב) ובגמרא בפירקין דבסמוך דף י':

10בְרִבְעַתַיִם שם פרק גט פשוט ובמנחות בפ' בתרא דף ק"ז פירשו תוס' ז"ל רבעתים רובע דינר שהוא אחד מששה עשר בסלע. ועיין בגמרא בפירקין דלקמן דף י' ותוסיף לקח טוב בזה. וכתב רש"י ז"ל לישנא אחרינא רִבְעַתַיִם לשון חצי הוא שבלשונם ובלשון ברייתא קורין לחצי דינר רבוע ע"כ. וכן פירש ג"כ בערוך ערך רבע ועוד פי' פירוש אחר רבעתים שני רביעים של סלע שיביאו שני דינרין כמו שנשבע ע"כ. ואיתה נמי בתוס' בפרק בתרא דר"ה דף ל"א. ומלת רִבְעֲתָיִם קריאתה הריש בנקודת חירק והבית בשבא והעין בשבא ופתח והתיו בקמץ והיוד בחירק. ושם פ' גט פשוט כתבו עוד תוס' ז"ל ונראה דגרסינן רִבעַתִים ביוד אחת ולא רבעתיים מאחר שהוא רובע דינר ואי גרסי' רבעתיים א"כ צריך לפרש דהיינו שתי רבעי חצי דינר דהיינו נמי רובע דינר וזה לא היה שום חשבון ועוד דאמרינן וכו' אבל בת"כ מצא רבי רבעתיים בשני יודין ע"כ. ורשב"ם ז"ל פירש שם ועמדו קנין שני תורין או שני בני יונה קרויין קן. ברבעתיים ברבעי דינר שני תורין ברובע דינר דהיינו מ"ח פרוטות דקצ"ב פרוטות יש בדינר ע"כ. ובגמרא בר"פ דלקמן גרסינן ת"ר גר בזמן הזה צריך שיפריש רובע לקנו ופירש רש"י ז"ל דלכשיבנה בית המקדש יביא כן כדקיימא לן דהגר צריך להביא קרבן וקרבן בפחות מרובע לא אפשר להפריש דאין מצוי קן בפחות מרובע כדאמרינן במתניתין ועמדו קנין בו מום ברבעתיים אבל בפחות לא אפשר דהא דקתני בברייתא הביא פרידה אחת אוכל בקדשים לערב היינו בתנאי שימא השנייה דלהביא פרידה אחת אי אפשר כדתניא בברייתא ע"כ. אלו שתוספות ז"ל בכתיבת יד כתבו דההיא דהביא פרידה אחת מיירי בדיעבד ע"כ: