מלאכת שלמה על משנה כריתות ב:ב

1אלו מביאין על הזדון כשגגה וכו' נראה בין שהזדון בהתראה או בלא התראה הכל שוה ומ"מ עיין בגמרא ר"פ שבועת הפקדון. וביד בפ"א דהלכות שבועות סימן ט' י"ב. ובפ' ששי דהלכות נזיר סימן ג' וברפ"ט דהלכות שגגות:

2הבא על השפחה דאמר קרא וכפר עליו הכהן באיל האשם לפני ה' על חטאתו אשר חטא מלמד שמביא קרבן אחד על עבירות הרבה מדהוה מצי למיכתב על חטאתו ולישתוק וכתב על חטאתו אשר חטא לאתויי חטאים הרבה. באיל האשם ונסלח לו מחטאתו אשר חטא להכי הדר כתיב תו תרי זימני חטא בר מתרי זימני קמאי לעשות מזיד כשוגג וכיון דכתיב בה בקרת תהיה לוקה אע"ג דליכא לאו:

3ונזיר שנטמא דכתיב פתאום ופתאום זה מזיד דכתיב ופתאים עברו ונענשו ואע"ג דפתאום משמע נמי שוגג כדכתיב פתי יאמין לכל דבר ומשמע נמי אונס כדכתיב ויאמר ה' פתאום אל משה ואל אהרן וגו' דבעל כרחם יצאו שלשתם על פי הדבור אפ"ה אי לא כתיב פתע דהיינו שוגג ה"א אע"ג דפתאום דעלמא משמע אונש ושוגג ומזיד פתאום דנזיר ודאי מדמייתי קרבן עליה ש"מ דשוגג הוא מידי דהוה אכל התורה דרוב קרבנות על השגגה הם באין להכי כתיב פתע לגלויי עליה דפתאום דמזיד ואונס הוא ואפ"ה חייב: