מלאכת שלמה על משנה כריתות ו:ח

1מביאין מהקדש וכו' שנויה היא בת"כ פ' ויקרא סוף פרשה י"ז פיסקא עשירית דדבורא דחטאות וע"ש בספר קרבן אהרן:

2העני יביא עוף והשאר חולין. וכתוב בגליון מהר"י ז"ל ויותר נראה דהשאר לנדבה ובקונטרס לא רצה לפרש כן דכיון שלא יצאו מידי הקדש למה יחליף דין קרבן עשיר שהפריש דכל עיקר דשינה הכתוב בעשירות היינו טעמא דחס רחמנא עליה אבל זה שלא ירויח למה ישתנה דינו אם לא שיצא לחולין ויהיה שלו ע"כ:

3הפריש לכשבה או לשעירה וכו' ילפינן לה בגמרא בברייתא דכתיב מחטאתו וכו' כדפירש רעז"ל ובגמרא ואיצטריך למיכתב מחטאתו גבי כשבה או שעירה ואיצטריך למיכתב גבי עוף דאי כתב גבי כשבה או שעירה לחוד ה"א כי מיעני מהלין מעות נחלינון על עוף משום דכשבה ועוף תרוייהו מיני דמים נינהו אבל עשירית האיפה דלאו מינא דדמים נינהו אי לא כתיב קרא מחטאתו גבי עוף הו"א כי מפריש מעות לקינו ומיעני לא מייתי עשירית האפה דלאו מינא דדמים הוא אלא מייתי עשירית האיפה מן בייתיה והלין מעות דאפריש יפלו לנדבה אהכי הדר כתיב קרא מחטאתו גבי עוף למימרא דמהקדשו דעוף נמי מייתי עשירית. [הגה"ה וקשה לא ליכתוב מחטאת רק גבי עוף ומדאמר דמדמי עוף מייתי עשירית כל שכן מדמי כשבה עוף כדדרשינן על חטאת בעשירית האיפה תרתי עוף ובהמה ושמא אי לאו דחזינן תרי קראי מחטאתו בכשבה ובעוף לא דרשינן תרתי מקרא דעל חטאתו דנבי עשירית גליון ממהר"י ז"ל]. ומ"ט כתב על חטאתו גבי עשירית האיפה דאי כתיב על חטאתו גבי עוף לחוד ה"א כי מפריש מעות לקנו והעשיר הוא דמוסיף עליהון ומייתי כשבה או שעירה דתרויהו מיני דמים נינהו. אבל הפריש מעות לעשירית האיפה והעשיר הלין דמפריש אי לא העשיר טובא נייתי עוף ואם העשיר טובא נייתי כשבה או שעירה והלין מעות דאפריש יפלו לנדבה אהכי כתיב קרא בהדין חטאת בעשירות ודלות מחטאתו וגבי דלי דלות על חטאתו למידרש כדאמרינן:

4הפריש כשבה או שעירה ונסתאבה אם רצה יביא בדמיה עוף אם העני. וכי תימא הכא למה תנא רצה ולעיל לא תני ליה ושמא משום דבעי למיתני בעוף לא יביא תנא הכא רצה א"נ דבגמרא איכא קרא מחטאתו למידרש דאם הפריש כשבה יביא עוף עוף יביא עשירית האיפה הלכך זקוק להביא עוף וקרא איירי במפריש מעות ולא במפריש כשבה ונסתאבה ולא חזינן מקרא שמוטל למכרה ולהביא בדמיה עוף אלא ברצונו תלוי אם רצה למכרה ואם רצה יביא מדמיה כשבה אחרת ע"כ גליון מהר"י ז"ל. וביד בפ"ה דהלכות פסולי המוקדשין סי' ט' י' ובפרק עשירי דהלכות שגגות סימן י' י"א. וז"ל בספר מוגה מי שהפריש לכבשה של חטאתו וצרך ה"ז מביא שעירה ע"כ. וכך הוא ר"ל וצרך פירש ירד מנכסיו אלא משום דהפרש מועט בין כשבה לשעירה לא תנא והעני כדקתני התם באינך באבי אחריני אבל גבי הפריש מעות לבני יונה או לתורים קתני שאם העני יביא עשירית האיפה חדא משום דנקט לשון משנתנו ועוד שאפשר שיהיה הפרש גדול בין עוף לעשירית האיפה וכדתנן לעיל ספ"א מעשה שעמדו קנין בירושלים בדינרי זהב. וכבר אפשר שהיא הגה"ה שאינה צריכה כ"כ אלא גרסינן כמו שהוא בדפוס וצרך להן ה"ז מביא וכו' והמעיין יבחר. ופירש הרגמ"ה ז"ל אם רצה יביא בדמיה עוף אם העני והמותר לנדבה ואם לא רצה יפריש מביתו עוף ע"כ. אבל דעת רוב המפרשים ז"ל שהמותר חולין וכדפירש רעז"ל. ואי קשיא התנן בפ' שני דמסכת שקלים דמותר חטאת לנדבה והיכי משמע מהכא דמותריהם חולין תריץ דהתם מיירי דוקא בחטאת קבועה והכא מיירי בקרבן עולה ויורד וכן כתב שם הרמב"ם ז"ל בפ"ה מהל' פסולי המוקדשין ה"ט:

5שאין לעוף פדיון וכדתנן ר"פ המנחות והנסכים: