מלאכת שלמה על משנה כתובות א:ח

1ראוה מדברת וכו'. ע"ס הפרק פי"ח דהלכו' א"ב סי' י"ג י"ד ט"ו. ואיתה ר"פ שני דמכלתין. ובטור א"ה סי' ו'. מלות בשוק ואמרו לה מחקם ה"ר יהוסף ז"ל ע"פ רוב הספרים וכן ג"כ מלות ואמרו לה דבסמוך. ובגמ' מפרש לה זעירי מדברת כלומ' שראוה שנסתרה עם אחד ונקט מדברת לישנא מעלייא כי אורחיה דקרא אכלה ומחתה פיה דנקט תשמיש בלשון אכילה הר"ן ז"ל. ונלע"ד דס"ל לרב ז"ל דאע"ג דבגמ' לא נאמרה זו הראיה רק לרב אסי שאמ' דמאי מדברת נבעלה ממש במכ"ש נקיטי' לה אנן לזעירי דמפ' דמאי מדברת נסתרה כך נלע"ד. וכתב במהרי"ק ז"ל שרש ק"ס וז"ל מאי מדברת זעירי אמר נסתרה כתב סמ"ג בשם ה"ג ה"מ נסתרה עם ישראל אבל נסתרה עם הגוי הרי היא כשבויה ופסולה מן הכהונה ע"כ וכתב עליו שם מהרי"ק ז"ל דיש לחלק ולומ' דהתם מדבר בנסתרה אדעתא דזנות כדמשמע לישנא דראוה מדברת כלומ' מתחלה היו מדברים יחד מענייני תפלות ושוב ראוה נסתרת עמו דמוכחא מילתא שנתרצית לו ומשו' כך נסתרה עמו מתוך דבריהם וכן נראה מתוך הסוגיא דהתם בפ"ק דכתובו' דפריך בשלמא לזעירי דאומר נסתרה היינו דקתני מדברת אלא לרב אסי מאי מדברת ומשני לישנא מעליא נקט ועתה יש לתמוה דאדרבא לזעירי קשה אמאי לא קתני נסתרה בהדיא דליכא למיטעי ואמאי נקט מדברת וכ"ש דלפי האמת דמשני לרב אסי דלישנא מעליא נקט דקשה טפי דבשלמא לרב אסי א"ש דלא קתני נבעלה משום לישנא מעליא אלא לזעירי אמאי לא קתני נסתרה בהדיא אלא ודאי מש"ה קתני מדברת דדוקא במדברת דאיכא רגלים לדבר הוא דפליג ר' יהושע אבל בנסתרה לחודה מודה הוא לרבן גמליאל. ותדע שכן הוא מדקאמר מאי מדברת נסתרת ולא קאמ' מתייחדת כדקאמר בכולי תלמודא לשון יחוד בע"ז פ' שני וכן בקדושין פ' בתרא אלא דיחוד הוה משתמע אפי' לא דברה עמו קודם ע"כ בקיצור והביא עוד ראיות אחרות לחלק בין יחוד בעלמא לנסתרה ע"ש:

2טיבו של זה וכו'. עיין בתוי"ט על זה וגם בספר תלים דבת תרגום טיב ביש ואני מצאתי תרגום ואת ערובתם תקח וית טיביהון תייתי ופי' רד"ק ז"ל כלומר עניינם תקח ותלמד ותגיד לי ע"כ. וז"ל רש"י ז"ל שם ואת ערובתם תקח הצלתם ושלומם תקח באזניך ובלבך ותגיד לי וכן ת"י וית טיביהון תיתי ע"כ:

3איש פלוני וכהן הוא. ומצינן לפרושי דהאשה לא אמרה אלא איש פלוני. ואנן הוא דידעינן ליה לההוא גברא דמיוחס הוא והיינו דקתני וכהן הוא , אבל מלשון הברייתא דבגמ' משמע שהכל דברי האשה דהתם קתני הכי מה טיבו של זה כהן הוא ובן אחי אבא הוא:

4ור' יהושע אומר לא מפיה אנו חיים. דס"ל אע"פ שנתייחדה עם אדם ידוע בתכלית הכשרות פסולה לכהונה שחזקתה שנבעלה לפסולים הרמב"ם ז"ל. ובגמ' רמי מי אמר ר' יהושע אינה נאמנת והתנן בפ' בתרא דמסכת עדיות העיד ר' יהושע וכו' על אלמנת עיסה שהיא כשרה לכהונה ורבן גמליאל נמי היכי קאמ' הכא נאמנת והא קאמר התם קבלנו עדותכם אבל מה נעשה שגזר ריב"ז שלא להושיב בתי דינין על כך הכהנים שומעין לכם לרחק אבל לא לקרב פי' אם תאמרו מותרת ומשני רבא מתני' ברי לדידה שהרי היא אומרת לכשר נבעלתי התם לדידה נמי מספקא לה וליכא למימר בה ברי ושמא ברי עדיף ולא קשי' דרבן גמליאל אדרבן גמליאל. ודר' יהושע אדר' יהושע נמי לא קשיא מתני' חד ספקא הוא ספק נבעלה לכשר או לפסול התם תרי ספיקי כפי הפירושים שפי' רש"י ז"ל או כפי הפירוש שהעתיק שם ר"ע ז"ל הלכך לרבן גמליאל אלים ליה ברי דאפי' בחד ספיקא נמי מכשר וקיל ליה שמא דאפי' בספק ספקא נמי פסיל ולר' יהושע אלים ליה חד ספיקא דאפי בברי נמי פסיל וקיל ליה ספק ספקא דאפי' בשמא נמי מכשר: