מלאכת שלמה על משנה קידושין ג:ב

1הרי זו מקודשת ויתן גרסי' ובגמ' הוא שמפרש רב הונא והוא יתן פי' דמי שיתן הויא מקודשת למפרע. ורב יהודה פליג עליה דרב הונא בין הכא בין התם פ' מי שאחזו גבי הרי זה גיטיך ע"מ שתתני לי מאתים זוז דתנן התם סימן ה' דרב הונא ס"ל בתרוייהו והיא תתן והוא יתן. ורב יהודה ס"ל בתרוייהו לכשתתן לכשיתן. והכא וגם התם בגיטין יהיב בגמ' צריכותא אמאי איצטריכו לאפלוגי רב הונא ורב יהודה בתרויהו עיין בגמ' דנלע"ד דבההיא צריכותא נמי מתיישב אמאי איצטריך תנא לאשמועינן האי דינא גבי גיטין וגבי קדושין למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה והא לך הסוגיא והצריכותא באורך כאשר היא שם בגיטין דף ע"ד ה"ז מגורשת ותתן מאי ותתן רב הונא אמר והיא תתן רב יהודה אמר לכשתתן מאי בינייהו איכא בינייהו שנתקרע הגט או שאבד קודם מתן מעות רב הונא דאמר והיא תתן תנאי בעלמא הוא וכי מקיימא ליה איגלאי מילתא דמשעת נתינה הוי גיטא דכל ע"מ כאומר מעכשיו דמי ועל מנת כן דליקיים הלכך אינה צריכא הימנו גט שני ורב יהודה דאמר לכשתתן צריכא הימנו גט שני דלכשתתן כבר אזל ליה גיטא ותנן נמי גבי קדושין כה"ג האומר לאשה הרי את מקידשת לי על מנת שאתן לוך מאתים זוז הרי זו מקודשת ויתן ואתמר מאי ויתן רב הונא אמר והוא יתן רב יהודה אמר לכשיתן מאי בינייהו איכא בינייהו שפשטה ידה וקבלה קדושין מאחר קודם מתן מעות רב הונא דאמר והוא יתן תנאה בעלמא הוא מקיים תנאיה ואזיל והוו קדושיה קדושין למפרע ושל שני אינן כלום רב יהודה דאמר לכשיתן לכי יהיב לה הוא דהוו קדושין השתא לא הוו קדושין וצריכא דאי אשמועינן גבי קדושין בהא קאמר רב הונא והוא יתן משום דלקרובה קא אתי הלכך מעכשיו קאמר לה משעה שחפץ בה אבל גבי גירושין דלרחוקה קאתי ומסתמא בקושי הוא מגרשה הלכך אימא דמודה ליה לרב יהודה דלכשתתן קאמר וקסבר אדהכי והכי מפייסנא לה ואי אשמועינן גבי גירושין ה"א בהא קאמר רב הונא והיא תתן משום דלא כסיף למתבע מעותיו מינה הלכך לא צריך ליה למיתלי גיטא במתן מעות ומעכשיו קאמר לה אבל גבי קדושין דכסיפא איהי למתבעיה אימא מודי ליה לרב יהודה. ואי אשמעינן גבי קדושין בהא קאמר רב יהודה לכשיתן משום דכסיפא למיתבעיה אבל גבי גירושין דלא כסיף למיתבעה אימ' מודי ליה לרב הונא ואי אשמועינן גבי גירושין בהא קאמר רב יהודה לכשתתן משום דלרחוקה קאתי אבל גבי קדושין דלקרובה קאתי אימא מודי ליה לרב הונא צריכא ע"כ:

2על מנת שאתן ליך מכאן ועד שלשים יום וכו'. ביד שם פ"ז סי' י':

3ע"מ שיש לי מאתים זוז וכו'. עד סוף סימן ג' ביד שם פ"ז סי' ב' ג' ד' ה':

4ויש לו וכל שיש לו אפילו במדי הרי זה מקודשת ולא אמרינן להראותם לה נתכוון הר"ן ז"ל. עוד כתב גבי הא דאמרינן בגמ' שאם לא נודע שיש לו ה"ז מקודשת מספק דבתוספתא נמי תניא ע"מ שיש לי ביד פלוני אע"פ שאמר אין לו בידו מקודשת שמא עשו קנוניא כלומר והוו קדושי ספק ומיהו כל שבידו חזקה שהוא שלו ומקודשת קדושי ודאי ואע"פ שאין לנו עדים שהן שלו ע"כ:

5ע"מ שאראיך מאתים זוז ה"ז מקודשת ויראה לה. אית דגרסי ויראנה. וכתוב בטור שם סימן ל"ה בשם הרמ"ה ז"ל אפילו איכא סהדי דיכול לאחזויי לה לא הוו קדושין עד דמחזי לה דלהכי א"ל ע"מ שאראיך ולא אמר לה ע"מ שיש לי דלא ניחא לה למיסמך אסהדי עד דמחזי לה ומכי מחזי לה איגלאי מילתא דמעיקרא תפסי בה קדושין ע"כ:

6ואם הראה על השלחן כך צ"ל בתחילת דבור האחרון דרבינו עובדיה ז"ל: