מלאכת שלמה על משנה קידושין ד:ה
מלאכת שלמה על משנה קידושין · Melekhet Shelomoh on Mishnah Kiddushin 4:5
Open in the reader →1אין בודקין לא מן המזבח ולמעלה וכו' פ"ק דפסחים דף ג' ואיתא בתשו' הרשב"א ז"ל סימן ט"ו:
2ולא מן הדוכן ולמעלה. עיין בפ' שני דמסכת ערכין סי' ד'. וביד פ' עשרים דהלכות א"ב סי' ב'. והקשו תוס' ז"ל וא"ת אמאי לא קתני אין בודקין משטרות ולמעלה דהא אמרינן בפ' שני דכתובות מעלין משטרות ליוחסין וי"ל דאין זה רבותא דהא עדות מעלייא היא וא"ת ניתני נמי אין בודקין מנשיאות כפים ולמעלה ומתרומה ולמעלה כדאמרינן בפ' שני דכתובות מעלין מתרומה ליוחסין וי"ל דגם זה אינו רבותא כיון דלא שייך אלא בכהנים אבל הא דתני אין בודקין מן המזבח ולמעלה רבותא היא דמיירי אפילו בעבודות הכשרות בזרים כגון שחיטה או הפשט אע"ג דשחיטה כשרה בזרים בנשים ובעבדים היינו דיעבד אבל לכתחילה לא עבדי כי אם כשרים מיוחסין ע"כ. וכן כתבו ג"כ שם פ' שני דכתובות. ובספר הישר פירש ר"ת דלאו בעבודת מזבח ממש מיירי אלא כגון הפשט וניתוח דברים הכשרים בזרים דלא היו מניחין לעשות אותם אלא למיוחסין מן המשיאין לכהונה אבל מילי דכהונה כגון תרומה ונשיאות כפים וקריאת ס"ת כהן לא איצטריך למיתני. ועוד אומר ר"ת דתרומה בכלל מזבח ונשיאות כפים בכלל דוכן אע"ג דבגמ' מוכח דהאי דוכן היינו שיר מאן דס"ל מעלין מנשיאות כפים ליוחסין מוקי לה נמי בדוכן כהנים שבגבולים ולהאי שינוייא קשה אמאי לא חשיב ס"ת וצריך לומר תנא ושייר בכולהו ע"כ:
3שוטרי הרבים. פי' רש"י ז"ל דיינים בעלמא שאינם ממנין עשרים ושלש של סנהדרי קטנה. ובגמ' רמי עלה והתנן בפ"ד דסנהדרין הכל כשרין לדון דיני ממונות והכל לאתויי ממזר ומשני דהתם מיירי חוץ לירושלים אבל בירושלים דבה מיירי מתניתין היו מקפידין על כל דייניהם ליוחסין אפילו שאינם אלא ב"ד של שלשה ונמצאת למד שמה שכתוב בפירוש רעז"ל גבי סנהדרין דבירושלים מיירי לאו דוקא דבהדיא תנן בפ"ד דסנהדרין ואין הכל כשרין לדון דיני נפשות אלא כהנים לוים וישראלים המשיאין לכהונה ומשמע אפילו בסנהדרין של כ"ג שבכל עיר ועיר והכי מוכח מן הגמרא דלא קאי תירוץ דהכא מיירי בירושלם רק אשוטרי הרבים וכן מתברר ג"כ מלשון רש"י ז"ל שהעתקתי וכן משמע ג"כ מפי' הרמב"ם ז"ל. בפירוש רעז"ל שנאמר והתיצבו שם עמך וכן ג"כ בפירוש הרמב"ם ז"ל וגם בפ' שני מהלכות סנהדרין והקשה שם מהרי"ק ז"ל דהא מהאי קרא ליכא למילף כדדייק בגמרא דדילמא משום שכינה ותירץ שאפשר לומר דס"ל דהאי קושיא לא הוי אלא אליבא דר' יהודה ולא אליבא דרבנן דאמרינן בספ"ק דסנהדרין דסנהדרי גדולה של ע"א ואמרי' התם ור' יהודה עמך משום שכינה משמע ע"כ:
4אף מי שהיה חתום עד. מ"ט דייקי ומחתמי ופירש הרמב"ם ז"ל וערכי הישנה של צפורי לא היה מעיד בה אלא מיוחס ע"כ:
5חתום. הר"ר יהוסף ז"ל הגיה חוֹתֵם:
6בערכי. בערוך כתוב חתום בארכי ישנה של צפורי פי' ערכאות של ישראל. פי' אחר מי שהיה חתום בב"ד הקבוע בעיר ששמה ישנה והיא בצפורי דלא מוקמי דיין כי אם מיוחס ע"כ. משמע דאיהו ז"ל לא הוה גריס במתניתין חתום עד בארכי אלא חתום בארכי וכו'. וכן בהרמב"ם ז"ל בפי' התורה פרשת כי תצא בפסוק לא תתעמר שפירש שהוא כמו לא תתאמר הביא לו כמה חברים חד מינייהו ערכי הדיינין כמו ארכי. ואני הדיוט נלע"ד ארכי הוא כדמתרגמינן קרית ספר קרית ארכי וכמדומה לי שכך ראיתי בתוספת יו"ט. וגם מפי' רש"י ז"ל נראה דלא הוה גריס מלת עד וז"ל בערכי שהיה כתוב בסדרי הדיינים שהיו רגילין לייחס את הראויין לדון שהיו מיוחסין וכדכתבינן על הסדר פלוני ופלוני מיוחסין הן שאין רגילין בני המקום למנות דיין שאינו מיוחס ע"כ. לשון הר"ס ז"ל בפי' רעז"ל בסנהדראות של עיר ששמה ישנה רש"י ז"ל כתב בדיינין ולא כתב לשון סנהדריות ע"כ. ישנה עיר ששמה ישנה כדתנן נמי בפרק ה' דעירובין בעיר חדשה שביהודה כדכתיב צנן וחדשה:
7באיסטרטיא של מלך. בחיילות של בית דוד שכולן היו מיוחסות ואפילו שגם אתי הגתי היה עמהם וגם ד' מאות ילדים שהיו לו בני יפת תאר שהם היו בעלי אגרופים של בית דוד הנהו אזלי לבעותי בעלמא אבל לא היו יורדין בתוך המלחמה עם ישראל. ויליף לה בגמרא מקרא דכתיב והתיחשם בצבא המלחמה: