מלאכת שלמה על משנה כלאים ב:א
מלאכת שלמה על משנה כלאים · Melekhet Shelomoh on Mishnah Kilayim 2:1
Open in the reader →1כל סאה כו'. פי' הח' הרי"א ז"ל פי' כגון חטים שיש בהן רובע שעורים. שעם אותו הרובע הם סאה. והיינו שיש כ"ג רבעים של חטים ורובע של שעורים. אז צריך לברר למעט השעורים כי אע"פ שחטה א' ושעורה א' הוי כלאים זב"ז ה"מ כשהוא זורען בכונה אבל כשאינו מכוין אינו אלא מפני העין ע"כ. וכתב הר"מ בפ"ב מה' כלאים בד"א בשלא נתכוין לערב ובשלא נתכוין לזרוע השני מינין אבל אם נתכוין לערב זרע בזרע אחר או לזרוע השני מינין אפי' היתה חטה אחת בתוך כרי של שעורים אסור לזרעה ע"כ והוא מן הירושלמי. ובפ"ק דמו"ק מוכח דהאי ימעט היינו שאם זרע רובע הקב ימעטנו ויעקרנו. וכתבו שמה התוס' ז"ל שיש בה רובע. פי' כשרוצה לזרוע דהא קתני סיפא ר' יוסי אומר יבור והא לא שייך בנזרע כבר. מיהו בשמעתין דאיירי בכבר נזרע י"ל דל"פ ע"כ בשנוי קצת. וז"ל ס' האגודה בקצרו דברי התוס' ז"ל כל סאה שיש בה רובע ממין אחר ימעט אפי' נשרשים יש לו תקנה למעט ואפי' גדלו הרבה כדאמר פ"ק דמ"ק יוצאין אף על הכלאים. והא דאמרינן בפ' כל שעה זרוע מעיקרא בהשרשה היינו בכלאי הכרם. ואפי' בכלאי זרעים גופן מותרין באכילה כדאמרי' פ' כל הבשר מה בהמתך היוצא ממנו מותר אף שדך היוצא ממנו מותר ע"כ. וכתוב בחדושי הרשב"א ז"ל בב"ב דף צ"ד כל סאה שיש בה רובע זרע ממין אחר פי' הרב רבינו שמואל קודם שנזרע א"נ נזרעו קודם השרשה אבל לאחר השרשה כבר נאסרו. ולא היא שבכלאי זרעים הדברים אמורים וכלאי זרעים מותרין באכילה ובהנאה ולא אסרה תורה אלא כלאי הכרם כדמפורש במס' חולין ולאחר זריעה קאמר כדאמרי' דמחזי כמקיים כלאים ולאחר שצמחו בא' באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים וכך היא מפורשת במשקין ע"כ. ובירושלמי אנן תנינן שיש בה אית תנאי תנו שנפל לתוכה ומפ' ר' יוסי בר' בון מ"ד שיש בה בתלוש ומ"ד שנפל לתוכה במחובר שגדל עמו ונקצר יחד דנפל משמע ל' במפולת יד:
2רש"א לא אמרו אלא ממין אחד. ירושלמי היו שני מינין לא. עד היכן עד רובה של סאה אבל אם רבו המינין על רוב הסאה מודה ר"ש דמצטרפין. אע"ג דכל מין ומין לעצמו פחות מרובע ואפי' רבו המינין נמי אם חזר והוסיף על הסאה והויא רוב חזרה להתירה הראשון. וכמו דר"ש אמר במתני' אין שני מינין מצטרפין לאסור כך הוא אומר אין שני מינין מצטרפין להיתר וכדמפ' לה התם: