מלאכת שלמה על משנה מעשרות ג:ה

1איזו היא חצר וכו'. כתב ה"ר בצלאל אשכנזי ז"ל אמסכת תרומות קאי דתנן בפ"ח הי' אוכל באשכול ונכנס מן הגנה לחצר וכו' ר' יהושע אומר לא יגמור משמע דחצר מחייבא לנו והשתא מפ' איזו היא חצר וכו' כך מצאתי ע"כ. ואיתה בתוס' פ' הפועלים דף פ"ח והעלו שם דלר' ינאי דאמר התם אין הטבל מתחייב במעשר עד שיראה פני הבית מודה הוא דחצר קובעת מדרבנן וכן כתב ר"ש ז"ל בשם ר"ת ז"ל. ואיתה בגמ' נדה פ' יוצא דופן (נדה דף מ"ז) ושם פי' רש"י ז"ל בוהלכה כדברי כולן להחמיר שני פירושים וז"ל כדברי כולן להחמיר דאם יש בה אחד מכל אלו חייבת אם יש שם שומר חייבת כר' ישמעאל אע"ג דאחד פותח ואחד נועל פי' שאין השומר קבוע לפתוח ולנעול אלא זה פותח וזה נועל ואי ליכא פותח ונועל חייבת כר' עקיבא ואע"ג דליכא שומר ואם אומר לו מה אתה מבקש חייבת ואע"ג דלית בה חד מכל הני לישנא אחרינא הלכה כדברי כולן להחמיר כיון שאין אדם בוש לאכול בתוכה חייבת פי' דקובעת למעשר ואין אוכלין מפירות הנכנסין לה עד שיתעשרו ומ"מ להפריש מהן על טבל אחר אסור עד שיהי' לה שומר קבוע ע"כ. ופי' הר"ש שירילי"ו ז"ל דמתני' קאי אריש פירקין דקתני המעביר תאנים בחצרו לקצות פטורין הא שלא לקצות חייבין דחצר קובעתן. ובירוש' תני ר"ש בן אלעזר אומר משום ר' עקיבא כל שאחד פותח ואחד נועל בשני שותפין לא בשני דיורין והתם מפ' מה בין שותפין לדיורין עיין בה"ר שמשון ז"ל:

2כל שאין אדם בוש וכו'. לעיל בפ' שני סימן ב' כתבינן דס"ל לר' נחמי' כר' יהודה דהתם:

3ר' יהודה אומר שתי חצרות וכו'. ירושלמי ר' בון בר חייא בעא קומי ר' זעירא מה בא ר' יהודה להוסיף על דברי ר' עקיבא רבו א"ל ולא כלום ודבריו ממש הן דברי ר' עקיבא. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל נ"ל דר' יהודה לא קאי אלעיל ולא פליג אלעיל אלא מילתא באפי נפשה קאמר ע"כ: עוד כתב שתי חצרות פי' שתי חצרות שיש להם בתים סביבות כל חצר וחצר ע"כ.