מלאכת שלמה על משנה מכשירין ו:ח

1חלב האשה וכו'. שבת ר"פ חבית (שבת דף קמ"ג) וכתבו שם תוס' ז"ל הא דתנן בריש מכלתין כל משקה שתחלתו לרצון אע"פ שאין סופו לרצון וכו' לא דמי רצון דהתם לרצון דהכא דהתם מיירי בשעת נפילתן על הזרעים שיהא לרצון דבעינן יותן דומיא דכי יתן אבל הכא מיירי בשעת פרישתו מן האשה או מן הבהמה ע"כ. ופי' שם רש"י ז"ל שדם מגפתה טמא וחלבה כדם מגפתה דדם נעכר ונעשה חלב ודת מגפתה סתמי' שלא לרצון הוא וטמא ע"כ. והרבה הר"ש ז"ל לדחות פי' זה וכתב לכך נראה דהכא דייק משום דיש לנו להשוות משקים היוצאים מן האשה דכי היכי דדם מגפתה מכשיר שלא לרצון ה"ה חלב ע"כ. ועיין ג"כ שם בתוספות ז"ל:

2והמקיז לרפואה טהור. סתמא דלא כר' אלעזר דמתני' דלעיל דמטמא לדם הקזה לרפואה. ואיתא בגמרא בכריתות פרק אמרו לו (כריתות דף י"ג) ומפרש התם לרצון של תינוק שלא לרצון שאינו רוצה לינק ומסיק התם מי סברת שלא לרצון דלא ניחא ליה לא מאי שלא לרצון בסתמא דדעתיה דתינוק קרובה לגבי חלב אבל אי חזינן דלא ניחא לי' לינוקא לא מכשרא וטהור. אבל שם בפרק חבית מסקינן איפכא לרצון בסתמא ושלא לרצון דאמר לא ניחא ליה. והתם בפ' חבית מפ' בתירוץ שני דדוקא נקט סלי זיתים וענבים שהמשקה הנוטף מהן נופל לארץ והילך לאיבוד הלכך סתמא לא ניחא ליה ואפקורי מפקר לההוא משקה. אבל שאר סלים אפשר דאפילו תותים ורמונים סתמן למשקה וע"ש בתוס':

3שדם מגפתה טמא. ודלא כר"ש דפ' שני דחולין:

4ושלא לרצון טהורין. שאין היוצא מן הזיתים וענבים חשוב משקה עד שיצא לרצון וכן תנן בס"פ דלעיל הא למה זה דומה לסלי זיתים וענבים שהן מנטפין. הר"ש ז"ל:

5סליק