מלאכת שלמה על משנה מכות ב:ח

1כיוצא בו וכו' אית דלא גרסי הכא מלות כי צא בו וכן בתוספתא דמכות פ' שני אין הבבא מתחלת אלא רוצח שגלה לעיר וכו'. וגם הרי"א ז"ל מחקו על כי רוב הספרים. וגם רש"י ז"ל מחקו מן המשנה והגיהו קודם מלת מתני' כאלו הוא מלשון הגמרא דקאמר עיר שקלטתו כבר כיוצא בו ואין טעם. אכן בפי בתרא דמסכת שביעית שפיר גרסינן כיוצא בו דקאי אמאי דתני התם לעיל מינה ואפשר לומר דהכא תנא התנא לשון המורגל שם ואית דגרסי הכיוצא בו בסוף מתני' דלעיל ובן לוי גולה מעיר לעיר כיוצא בו פי' כיוצא בו דרוצח ישראל שגולה משכונה לשכונה זה הבן לוי שרצח ג"כ גולה מעיר לעיר ושמא כי זוהי כונת רש"ל ז"ל והמעתיקים טעו:

2אעפ"כ אנו רוצים לכבדך יקבל מהם:

3ומעלים היו שכר ללוים. פי' רוצחים הבאים ודרין שם צריכים להעלות מס וארנונא ללוים דלא תימא גזרת המלך על הלוים לעכב אותם בעירם תוס' ז"ל. ואיתא בירושלמי ס"פ בתרא דמסכת מעשר שני. וראיתי שהגיה הר"ר יהוסף ז"ל מעלות היו שכר וכו' לא היו מעלות וכתב כן מצאתי. וס"א מעלות היו בירושלים שכר וכו'. בפי' רעז"ל ודוקא במ"ב עיר אבל בשש ערי מקלט כ"ע מודו שאין מעלה שכר לבעל הבית ע"כ. אמר המלקט דכתיב והיו לכם הערים למקלט לכם לכל צרכיכם ובמ"ב עיר כתיב ועליהם תתנו מ"ב עיר ר' יהודא סבר ועליהם תתנו כי הנך לקליטה ור"מ סבר ועליהם כי הנך ממש מה הנך לכל צרכיכם אף הני נמי לכל צרכיכם:

4דברי ר"מ דכתיב ואל אחוזת אבותיו משמע אל כל חזקת אבותיו והאי קרא בעבד עברי כתיב וה"מ למכתב ושב אל משפחתו ואל אחוזת אבותיו ולישתוק ישוב קרא יתירה מופנה לדון הימנו ג"ש נאמר כאן ישוב ונאמר ברוצח ישוב הרוצח מה שיבה דהתם לכל חזקת אבותיו אף שיבה דהכא נמי לכל חזקת אחוזת אבותיו וכה"ג פליגי ר"מ ור' יהודה בתורת כהנים ס"פ שני דפרשת בהר סיני גבי עבד עברי דנרצע שיוצא ביובל. בסוף פי' רעז"ל ואין הלכה כר' יהודה אמר המלקט הרמב"ם ז"ל פי' והלכה כר' יהודה בשני המאמרים. וביד שם פ"ז סימן ז' י"ג י"ד פסק ג"כ בהא כר' יהודה ובפ"ח סי' י'. ובפ"ג הלכות עבדים סימן ח' וידוע דר"מ ור' יהודא הלכה כר' יהודה: