מלאכת שלמה על משנה מגילה א:ז

1אין בין זב הרואה וכו'. ביד פ' ששי דהלכות איסורי ביאה סי' ח' ובפ' שני דהלכות מחוסרי כפרה סי' ו' ובפ' עשירי דהלכות טומאת צרעת סי' י"א ובפ"א דהלכות מטמאי משכב ומושב סימן ב':

2אלא קרבן. שזב וכו' לשון רעז"ל. אמר המלקט בגמ' יליף טעמא דתניא ר' סימאי אומר מנה הכתוב שנים וקראו טמא טמא וכו' כמו שפי' רעז"ל בפ"ק דמסכת זבין: ובירושלמי א"ר יודה בן פזי דר' אליעזר היא דתנן בפ' שני דזבין ר' אליעזר אומר אף בשלישית בודקין אותו מפני הקרבן ברם כרבנן השניה מאונס טהור והשלישית מאונס טמא ור' יוסי מוקי לה כדברי הכל:

3אין בין מצורע וכו'. פ"ק דמו"ק דף ז' ותוס' ובגמ' פ' חלק (סנהדרין דף ק"ו:)

4אלא פריעה ופרימה. ובגמ' יליף טעמא מקרא דכתיב והצרוע אשר בו הנגע מי שצרעתו תלויה בגופו יצא זה שאין צרעתו תלויה בגופו אלא בימים הא לענין שלוח וטומאה זה וזה שוין דילפינן ליה מרבוייא דכל ימי אשר וכו' והגרסא בירושלמי כך היא אין בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט אלא פריעה ופרימה ותגלחת וצפרים וכן הוגה במשנת החכם הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל וכתב שכן מצא ברוב הספרים ואין שם בירושלמי בבא דאין בין טהור מתוך הסגר וכו' אבל בבבלי איתיה ויש תלמוד עליו והכי איתיה בגמרות מוגהות אין בין טהור מתוך הסגר לטהור מתוך החלט אלא תגלחת וצפרים גמ' אמר אביי דאמר קרא ויצא הכהן אל מחוץ למחנה וראה והנה נרפא נגע הצרעת מן הצרוע מי שצרעתו תלויה ברפאות יצא זה שאין צרעתו תלויה ברפאות אלא בימים: והר"מ דילונזאנו ז"ל הגיה אין בין טָהַר מתוך הסגר לְטָהַר: