מלאכת שלמה על משנה מגילה ב:ה
מלאכת שלמה על משנה מגילה · Melekhet Shelomoh on Mishnah Megillah 2:5
Open in the reader →1כל היום כשר וכו'. עד סוף הפרק פ"ד דהלכות מעשה הקרבנות סי' ו' ופי' רש"י ז"ל ואע"ג דקיי"ל זריזין מקדימין למצות דכתיב וישכם אברהם בבקר אפילו הכי כשר כל היום כולו:
2לקריאת המגלה. נפקא לן בגמ' מקרא דכתיב והימים האלה נזכרים ונעשים. ובירושלמי נפקא לן מקרא דכתיב ביום אשר שברו אויבי היהודים וכו' וביד פ"א דהלכות מגלה סי' ג': וכתוב בסמ"ג בהלכות מגלה ושנינו שכל היום כשר לקרות את המגלה וה"ה בקריאת הלילה שכשר כל הלילה ע"כ. וכתב עליו הרב ה"ר אליהו מזרחי ז"ל בחדושיו וז"ל אע"ג דלגבי ק"ש אמרו חכמים עד חצות ולא עד שיעלה עמוד השחר כדיניה כדי להרחיק את האדם מן העבירה הכא לא משום דחביבא להו ולא אתו לזלזולי בה ומהאי טעמא גופיה לא אמרו בה האי צורבא מרבנן לא ליפתח בעידניה באורתא דתליסרי נגהי ארביסר כמו שאמרו גבי בדיקת חמץ ע"כ:
3לקריאת ההלל. ביד שם סי' ט' ומפיק ליה ר' יוסי מקרא דכתיב ממזרח שמש עד מבואו מהולל שם ה'. ואית דמפקי ליה מזה היום עשה ה':
4לתקיעת שופר. דכתיב יום תרועה ובטור א"ח סי' תקפ"ח:
5ולנטילת הלולב. דכתיב ולקחתם לכם ביום וביד פ"ז דהלכות לולב סי' י':
6לתפילת המוספין ולמוספין. ונראה דמתני' דלא כר' יהודה דס"ל דעד שבעה שעות בלבד הוא זמן תפלת המוספין עיין במה שכתבתי בברכות ר"פ תפלת השחר: וכתב הר"ן ז"ל ותמידין לא תני הכא כו' ומש"ה לא תני פסחים ואע"ג דתנן זה הכלל כל שמצותו ביום כשר כל היום הרי אמרו אין למדין מן הכללות ואפי' במקום שנאמר בהן חוץ ועוד דאנן לא אמרינן אלא כל דבר שמצותו ביום סתם אבל תמידין ופסחים כבר פירש בהן הכתוב שעה מיוחדת עכ"ל ז"ל:
7ולודוי הפרים. ביד ס"פ שני דהלכות עיוה"כ:
8ולוידוי המעשר. וכתוב בתוספת י"ט בפ' בתרא דמעשר שני סי' ו' והא דתנן במשנה ה' בפ' שני דמגלה כל היום כשר לוידוי מעשר היינו שאם התודה יצא ידי ודוי אחרי שכבר ביער מעי"ט אבל חכמים התקינו במנחה מהטעם של הירושלמי ע"כ ותמצא דברי הירושלמי שכתבתים שם סי' י'. והר"ן ז"ל נראה דגריס נמי הכא ולודוי הבכורים שפירש ולידוי הבכורים כשמביא בכורים מתודה כדכתיב הגדתי היום לה' אלהיך ע"כ: וביד פי"א דהלכות מעשר שני סי' ד'.
9ולוידוי יום הכיפורים. שמתודה כ"ג כדכתיב באחרי מות:
10לקמיצה להקטרה למליקה ולקבלה ולהזאה. דכתיב ביום צותו את בני ישראל להקריב את קרבניהם ופי' רש"י ז"ל וכל הני הקרבת הקרבן הם דאילו הקטרת קומץ הקרבה היא וקמיצה איתקש להקטרה דכתיב וקמץ והקטיר מליקת עוף מליקתו והזייתו כאחד והזייתו היא הקרבתו קבלת דם הקרבה קרי לה דאמר מר והקרבו זו קבלת הדם א"נ להקריב כל צרכי הקרבה וקמיצה ומליקה וקבלה כולן צרכי הקרבה הן ואי אפשר בלא הן אבל הגשה ותנופה אינם מעכבין. וביד פ"א דהלכות תמידין ומוספין סי' ה':
11ולהשקאת סוטה. ביד פ"ד דהלכות סוטה סי' ב':
12ולעריפת העגלה. ביד פ' עשירי דהלכות רוצח ושמירת נפש סי' ה':
13ולטהרת מצורע. ביד פי"א דהלכות טומאת צרעת סי' ג':