מלאכת שלמה על משנה מגילה ג:ד

1ר"ח אדר וכו'. ביד הלכות תפלה פ' י"ג סי' כ' ובטור א"ח סי' תרפ"ה:

2בפרשת שקלים. ירושלמי בפירקין וגם בפ"ק ר' לוי בשם ר"ש בן לקיש צפה הקב"ה שהמן הרשע עתיד לשקול כספו על ישראל אמר מוטב שיקדום כספן של בני לכספו של אותו הרשע לפיכך מקדימין וקורים בפרשת שקלים ע"כ:

3חל להיות בתוך השבת. כתב הר"ן ז"ל דאחד בשבת וע"ש ליתנהו בכלל חל להיות בתוך השבת פי' באחד בשבת לא מצי חייל דא"כ הוי ר"ח ניסן בשני בשבת שהרי אדר לעולם חסר וא"כ ה"ל פסח בשני בשבת וקיימא לן דלא בד"ו פסח לעולם משום יום הכפורים דלא ליקלע לא בע"ש ולא במ"ש ומשום יום ערבה דלא ליקלע בשבת ועוד דלמאי דאמר רב בגמ' וקיימא לן כותיה כי היכי דלא ליקשי ליה ממתני' צ"ל דתוך השבת אין יום אחד בשבת בכלל וששי בשבת נמי לא דאי לא תימא הכי היכי קאמר דבשלישית להפסקה פרה וברביעית החדש והא על כרחך כל שחל ר"ק אדר בע"ש יש שני הפסקות וסימן לו ובי"ו כלומר דכשחל ר"ח אדר בששי מפסיקין בשני בו ובששה עשר בו כדי לקרות פרשת פרה בשבת הסמוכה לר"ח ניסן ונמצא שאין קורין פרשת פרה בשלישית להפסקה אלא ברביעית ולא ברביעית פרשת החדש אלא בחמישית הלכך על כרחך ע"ש ליתיה בכלל חל להיות בתוך השבת כשם שאחד בשבת אינו בכללו וטעמא דמילתא דבתוך השבת משמע אמצע שבת שיש חול לפניו ואחריו מה שאין כן באחד בשבת וששי בשבת עכ"ל ז"ל:

4בשניה זכור. בין אחל ר"ח אדר להיות בשבת ובין אחל להיות בתוך השבת ומיהו האי כגווניה והאי כגווניה דכשחל להיות בשבת האי שנייה שניה ממש ואי חל להיות בתוך השבת האי שניה היינו שניה להפסקה שהשבת הבאה אחר ההפסקה קורין בה זכור גם זה מהר"ן ז"ל. וכתוב בספר חן טוב סוף פ' בשלח בדף קל"ד ע"א וז"ל ובזה נתרץ למה אנחנו בגלותינו מצווין לקרות פרשת זכור בצבור מן התורה כיון שאין אנו יכולין לעשות עמו רעה אמנם הכונה היא לזכור הגורם שהוא העון ונשוב לה' שהרי גם בבוא משיח צדקנו תשאר מצות זכור קיימת שהיא א' מתרי"ג מצות והרי נמחה עמלק מהעולם א"כ מה לנו לזוכרו עוד אלא ודאי הוא כמו שכתבנו לזכור את הגורם ביאת עמלק שזאת היתה לו לעמלק תמיד שלא בא על ישראל אלא ע"י תביעת עון כמו ברפידים ע"י רפיון תורה ומריבה ביניהם גם המן הרשע אמר ישנו עם אחד מפוזר ומפורד וכו' אינם באחדות גם בא עליהם בעון הסעודה כמשרז"ל והשתיה כדת אין אונס וכו' שבזה היה לעשות כרצון ואיש ואיש מרדכי והמן כי מרדכי היהודי חפץ שלא יעבירום על דת להשקותם יין על כרחם והמן ג"כ רצה שיהיו מזידין ולא אנוסים לכך אין אונס הרי גם הוא בא בטענה גם על שהשתחוו לצלם לכן צותה אסתר לעשות זכר לדורות וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם שגם לימות המשיח אינם בטלים יען יזכרו דבר המן ועמלק הבאים על חטא ולא ישובו לכסלה ע"כ. גם בפרשת חקת דף ר"ל ע"א נתן טעם לקריאת פרשת פרה וז"ל ולכן תקנו רז"ל לקרוא פרשת פרה בצבור והיא מדאורייתא יותר מכל הפרשיות והדבר קשה מאד מה לנו לקרות פרשה זו ואין בידנו לעשותה ולא טהרת טמא מת. אכן הכונה רצויה במקום המים שאין [המים] מטהרין אלא עיקר הכל שהחי יתן אל לבו עון העגל שגרם המיתה ונשאר לפקדון לארץ כמו שאמר הכתוב וביום פקדי ופקדתי ועל שקוראים בפרשת פרה תחשב להם כאילו עושין מצות פרה ושורפים אותה והיא מטהרת אותנו מטומאותינו בכונתנו כמו שאמרנו ג"כ בפרשת זכור גם בכל הקרבנות לכן חובה עלינו לקרותה בצבור יותר מכל פרשיותיה של תורה שקריאתה היא עשייתה שעיקר הכל היא הכונה שאין המים מטהרין אלא כונת המים להכניע היצה"ר שהביא מיתה לעולם היא המטהרת לכן בזמן שאין בית המקדש קיים ואין לנו אפר פרה מצוה עלינו לקרות פרשה זו בצבור להטהר מיצה"ר על ידי קריאתה עכ"ל ז"ל:

5לכל מפסיקין. פ' י"ג דהלכות תפלה סי' ח'. ופי' ר"ע ז"ל לכל מפסיקין שאין מפטירין וכו' אמר המלקט בגמ' פרכינן אי לסדר הפטרות הפטרות בקול מי איכא דתעניות ומעמדות על כרחך הני בשבת לא הוו ומשני מידי אריא הא כדאיתא והא כדאיתא כלומר בהני ודאי מפסיקין פרשת היום אבל בשבת שיש הפטרה מפסיקין בהפטרה והאי דמפסיקינן בתעניות אע"ג דיכילנא למיקרי בצפרא בעניינא דיומא ובמנחה בדתעניתא מתרץ בגמ' משום דמצפרא כנופיא עד פלגא דיומא לעיוני במילי דמתא ומפלגיה דיומא לפניא רבעא דיומא קרא ומפטרי ורבעא דיומא בעו רחמי כלומר ומש"ה לא אפשר למיקרי בתורה בשחרית כלל עד המנחה. ובגמ' מפ' טעמא. וכתבו תוס' ז"ל לכל מפסיקין צ"ל דמיירי במנחת יה"כ שחל להיות בשבת ואהא קאמר שמפסיקין מן הסדר שחל באותה שבת וקורין בפ' עריות וכן בכל הני שאין קורין אלא שלשה כגון תעניות ומעמדות וחנוכה ופורים דליכא למימר דמיירי ביום הכפורים שחרית שקורין בפ' אחרי מות בחול ששה ובשבת שבעה דא"כ אמאי נקט יום הכפורים אפי' שאר מועדות נמי ע"כ והר"ן ז"ל כתב וז"ל לכל מפסיקין אף המועדות בכלל דמתני' והכי קתני לכל המועדות מפסיקים שמניחין פרשת היום וקורין בשל יום טוב וכן לר"ח חנוכה ופורים וכו' ומיהו הך הפסקה לאו בחדא גוונא היא דבימים טובים מפסיקין בפרשה בין בשבת בין בשני וחמישי שאין קורין אותה פרשה שהיא באה על הסדר ואילו בר"ח ובחנוכה שיכולין לבוא בשבת אינו כן שאין מבטלין הפרשה בשבת אלא שמפסיקין בהן להפטרות כלומר שאין מפטירין מענין הפרשה אלא מעין ר"ח או חנוכה כדרך שנוהגין בשבתות של פרשיות הללו שמפטירין בהן מעין כל פרשה ופרשה אבל בשני ובחמישי אינו כן שאין קורין בתורה אותה פרשה שהיתה ראויה לקרות אלא קורין בענין חנוכה ופורים ור"ח וכו' הלכך לא משכחת לה הפסקה דפורים ותעניות ומעמדות אלא בשני ובחמישי ויום הכפורים דקתני אגב גררא דתעניות נקטיה אע"ג דבכלל רישא דמתני' הוא דקתני לכל מפסיקין דהיינו לכל ימים טובים כמו שכתבתי ע"כ: