מלאכת שלמה על משנה מגילה ד:א

1הקורא את המגלה וכו'. זה הפרק נסדר בתלמוד בבלי קודם פ' בני העיר וכן משמע שהיא גרסת תוס' ז"ל שכתבו בזה הפרק בדף כ"א דהיינו כ"ג לקמן פ' בני העיר גם בשבת פ' במה מדליקין כתבו הם ז"ל דתנן בפ"ג דמגלה בשני ובחמשי ובשבת במנחה קורין שלשה וכו' גם שם בדף כ"ד קראו לפרק זה פרק שלישי בדבור המתחיל או דילמא גם בפ' שני דחגיגה דף י"ח קראו תוס' ז"ל לזה הפרק פרק שלישי בדבור המתחיל ר"ח יוכיח וכן לפ' בני העיר קראו אותו פ' בתרא שם דף י"ז בדבור המתחיל אמרה תורה מנה ימים וכו' וכן ג"כ בפ' גיד הנשה (חולין דף צ"ז) קראוהו לפ' בני העיר פרק בתרא גם בפ' לא יחפור מה שכתבתי שם סימן ה' גם בשבת פ' שואל (שבת דף ק"נ) קראו לפ' בני העיר פ' בתרא דבור המתחיל ור' יהושע בן קרחה גם בפ' עושין פסין (עירובין דף כ"ג) קראוהו פ' רביעי בדבור המתחיל אי לימא אלא ששם נפל טעות והגיהו הרב בצלאל אשכנזי ז"ל וכתבתיו בפ' עושין פסין סי' ה' גם בפ' כל שעה (פסחים דף מ') קראוהו לפ' בני העיר פ' בתרא דבור המתחיל אבל עושהו וכן בכמה דוכתי וכן הוא בהרא"ש ז"ל וכן משמע בטור א"ח סי' קל"ה וכמו שכתב שם בית יוסף וכן ג"כ מוכח מן הכל בו שהעתקתי לעיל פ' בתרא דתעניות סי' ז' וגם בסמ"ג כתוב בהלכות מגלה וז"ל שנינו בפ' שלישי דמגלה הקורא את המגלה עומד וכו' גם בהלכות תפלה סי' י"ט דף ק"ג לפעמים קרא לפ' בני העיר פ' אחרון דמגלה וזימנין קרי ליה פ' בני העיר. אבל בירושלמי זה הפרק הוא הרביעי:

2עומד יושב יצא. גמ' תנא מה שאין כן בתורה דלא קרינן לא מיושב ולא בשנים ובגמ' מפ' טעמא דאמר קרא ואתה פה עמוד עמדי וא"ר אבהו אלמלי מקרא כתוב א"א לאומרו כביכול אף הקב"ה בעמידה:

3(יצא קראה אחד [יצא] קראוה שנים יצאו. יצא ויצאו לאו דוקא דיעבד אלא אפי' לכתחלה נמי דהא בכולהו קתני לישנא דדיעבד ועוד ראיה דקתני בברייתא ובמגלה עשרה קורין ועשרה מתרגמין דמשמע לכתחלה. וביד פ"א דהלכות מגילה סי ז' ובתוס' פ"ק דב"ב דף ט"ו ובירושלמי כיני מתני' מותר לקרותה עומד ומותר לקרותה יושב ובטור א"ח סי' תר"צ ותרצ"ב:

4בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין שלשה. הנך רואה דקחשיב ואזיל מלמטה למעלה. ובגמ' בעינן הני שלשה כנגד מי רב אסי אמר כנגד תורה נביאים וכתובים רבא אמר כנגד כהנים לוים וישראלים:

5אין פוחתין מהם כו'. בהלכות תפלה פרק י"ב סי' ג' וסי' ט"ז:

6ואין מפטירין בנביא ביד שם סי' ב' ובטור א"ח סי' קל"ה ופסק בלבוש שם סי' קל"ה דאם היו ב' חתנים בב"ה והם ישראלים מותר להוסיף ולקרות ד' דלדידהו הוי כיו"ט ע"כ: ופי' הר"ן ז"ל דהיינו לומר שאין תקנה קבועה להפטיר בנביא במנחה בשבת כשם שהיא תקנה קבועה להפטיר בו בבקר ויש מקומות שנהגו בנביא במנחה בשבת ולא נהגו כן בי"ט ולפיכך אמרינן בגמ' בפ' במה מדליקין י"ט שחל להיות בשבת המפטיר בנביא במנחה אינו מזכיר של יום טוב שאלמלא שבת אין נביא במנחה בי"ט ותוס' שם פ' במה מדליקין (שבת דף כ"ד) פירשו בשם ר"ת דנביא דהתם בגמ' לא דוקא אלא ר"ל כתובים שהיו רגילין להפטיר בכתובים במנחה בשבת:

7הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה. משום דתנא דברכת מגלה תליא במנהגא קתני דברכת התורה לא תליא במנהגא אלא חייב הוא לברך הר"ן ז"ל: ובירושלמי דסוף פירקין דלעיל משמע שאפילו לפי התקנה הקדומה היו מברכין לפניה ולאחריה בקצת מקומות גרסי' התם לוי בר פאטי שאל לרב חונא אילין ארוריה מהו דיקרינון חד ויברך לפניהם ולאחריהם א"ל אין לך טעון ברכה לפניו ולאחריו אלא קללות שבת"כ וקללות שבמשנה תורה. ר' יונתן ספרא דגופתא נחת להכא חמא לבר אבונא ספרא קרי שירת הבאר ומברך לפניה ולאחריה א"ל ועבדין כן א"ל ועדיין את לזו כל השירות טעונות ברכה לפניהם ולאחריהם אשתאלת לר' סימון א"ל ר' סימון בשם ר' יהושע בן לוי אין לך טעון ברכה לפניו ולאחריו אלא שירת הים ועשרת הדברות וקללות שבת"כ וקללות שבמ"ת א"ר אבהו אני לא שמעתי נראין דברים מעשרת הדברות. ר' יוסי ב"ר בון תומנתי פסוקייא אחריא דמשנה תורה טעונים ברכה לפניהם ולאחריהם ע"כ. ואפשר שלטעם זה נהגו בזמן הזה לקרוא לראש הקהל או לאדם חשוב ורשום בתורה לקרוא בשירה ובעשרת הדברות ובתוכחות: