מלאכת שלמה על משנה מגילה ד:ט

1יברכוך טובים הרי זו דרך המינות. פי' הר"ן ז"ל משום דמיחזי כשתי רשויות אחד מטיב ואחד מריע והאומר יברכוך טובים כלומר אותם שאתה מטיב להם הרי זה דרך המינות שנראה מדבריו שאומר יברכוך טובים שאינו אלוה אלא להם ע"כ: וכתוב בספר אגודה בפ' זה האומר יברכוך טובים פי' ר"ת ז"ל כגון בברכת מודים שאומרים וכל החיים יודוך והוא אומר וכל הטובים יודוך סלה ע"כ:

2על קן צפור וכו'. ועיין במה שכתבתי ר"פ שלוח הקן:

3יגיעו רחמיך. לשון הוה כאשר רחמיך מגיעין על קן צפור כך תרחם עלינו רש"י ז"ל. ובירוש' אית תנאי תני עד קן צפור בדלית שנותן קצבה על מדותיו של הקב"ה עד קן צפור הגיעו רחמיך:

4המכנה פי' הרמב"ם ז"ל שהיא שיכנה וישים כנוי הנסתר במקום כנוי הנוכח ויאמר במקום אביך ואמך ואחותך אביו ואמו ואחותו ע"כ:

5האומר ומזרעך כו'. לא תתן לא עברא בארמיותא כלומ' שאומ' שפירוש הכתוב לא תבוא על הגויה ותוליד בן לע"ז. ולפירושו דהרמב"ם ז"ל ניחא דלא [אמר] ברישא האומר כדקתני בסיפא וגם דלא קתני משתקין אותו בנזיפה כדקתני בסיפא דהתם עָקַר משמעות הפסוק מכל וכל אלא דקא מפ' תני רב יוסף קלון אביו וקלון אמו ושמא הוא ז"ל מפ' הכי שאינו אומר אביך אמך אחותך אלא אביו אמו אחותו והיינו דלא קאמ' רב יוסף קלון אביך וקלון אמך. ואפי' לפי' רש"י ז"ל ניחא דודאי דבסיפא עוקר המקרא טפי ממשמעותו אע"פ ששניהם מגלים פנים שלא כהלכה הם. ועוד נלע"ד לומר דמשום דודאי כ"ע לא בקיאי מהו מולך וכשאחד מתרגם בארמיותא חיישינן דילמא השומע אתי למיסרך אבתריה וילפי מיניה לכן צריך לשתקו בנזיפה כי היכי דלא לילפו מיניה אמנם ערות אביך וערות אמך אם תרגם דאבוך ואמך ליכא למיחש דילמא אתו למילף מניה דכ"ע ודאי גמירי מאי איהו ערוה ובשתיקה בעלמא שישתקו אותו סגי אח"כ ראיתי מה שתירץ ג"כ בתוספת יום טוב וישבו לדעת בעל הערוך עיין עליו שם: