מלאכת שלמה על משנה מעילה ג:ו

1כל הראוי למזבח פ' המוכר את הספינה (בבא בתרא דף ע"ט) ברייתא כלשונה. ולא זו אף זו קתני דל"מ הנך קמאי דחמירי דמועלין במה שבתוכן אלא אפילו הנך בתראי מועלין נמי במה שבתוכן: [הגה"ה ופירוש רשב"ם ז"ל שם פרק הספינה דכל הני דקתני למזבח ולא לבדק הבית וכו' אמה שבתוכה קאי ע"כ]:

2בור מלא מים אין ראוין כלל למזבח שהרי הקרב והכרעים לא היו רוחצים אלא באמת המים שבעזרה והניסוך של מים בחג הוי ממי השלוח והבור עצמו אינו ראוי לא למזבח ולא לבדק הבית כי אם לימכר ולהביא דמיו לבדק הבית:

3שובך מלא יונים היונים ראויין למזבח להקרבה אבל השובך אין ראוי לבדק הבית אלא למכור ולהביא דמיו אבל אין עוקרין את האבנים ממש לשום אותם בבדק הבית דא"כ היה פוחת דמיו דהשובך שוה יותר שלם מליטול את האבנים ולשים אותם בבדק הבית. וכן באילן הפירות אין האילן ראוי לבדק הבית לעשות קורות דא"כ היה פוחת דמיו והפירות אין ראוין למזבח כדכתיב כי כל שאור וכל דבש לא תקטירו ודבש היינו כל מיני מתיקה אך אם הוא זית או גפן היה ראוי למזבח זית לשמן ולמנחות וגפן ליין לנסכים תוספות ז"ל. ורש"י ז"ל כתב אילן מלא פירות אמר לי רבי דהאי אילן הוא גפן וראוי למזבח ולניסוך היין ואינו ראוי לבדק הבית לפי שעצי הגפן דקים הם ואינם ראויין לשום בנין ובבכורים לא מיתוקמא שהרי אינם קרבין לגבי מזבח:

4שדה מלאה עשבים אינה ראויה לא למזבח ולא לבדק הבית ע"כ:

5מועלין בהן ובמה שבתוכן. בשלמא במה שבתוכן היינו המים שבבור אבל בו בבור עצמו היאך מועלין ופירש ר"ת ז"ל כגון שעקר חוליא ונהנה ממנה דהוי תלוש וכן צ"ל בכל הני דמחוברין אבל אין לפרש כמו שפירש רשב"ם ז"ל בפרק המוכר את הספינה דגבי בור שייך מעילה כגון שהצניע חפצים לתוכו דהא אמרינן לקמן דאין מעילה בכה"ג במחובר:

6בור ואח"כ נתמלא מים וכו' מועלין בהן ולא במה שבתוכו ולא תני מטעם הפקר דחצר משום יד אתרבאי ואין יד להקדש וכן גבי אילן ונתמלא פירות משום דאין מעילה בגדולי הקדש. ור' יוסי קסבר דיש מעילה בגדולין תוס' ז"ל. ושם בבבא בתרא פרק הספינה קתני ואין מועלין במה שבתוכה דברי ר' יהודה ר' יוסי אומר המקדיש שדה וכו' וכתבו שם תוספות ז"ל ל"ג דברי ר' יהודה והא דקתני רבי בברייתא נראין דברי ר' יהודה יודע היה דר' יהודה היא ע"כ. ואיתה בתוספות פרק השולח גט דף ל"ט:

7אילן ואח"כ נתמלא פירות מ"מ ואח"כ נשא פירות. וכן הגיה הר"ר יהוסף ז"ל:

8ר"ש אומר וכו' ר' יוסי גרסינן וכדכתבינן וכתב רש"י ז"ל ור' יוסי אומר וכו' לא פליג אלא אהנך תרתי דת"ק אמר אין מועלין בשבח הקדש פירש במה שהושבחו לאחר שהוקדשו ור"י סבר המקדיש שדה או אילן מועלין בגדוליהן הואיל וגדלו ממש בהקדש אבל בבור ואשפה ושובך דלאו גידולי שובך נינהו לא פליג ר' יוסי ע"כ. והתם בספר קרבן אהרן יהיב טעמא אמאי לא פליג ר' יוסי גם בביצי תורין אחר דבצים גדולי תורין הן. והתם פ' הספינה אמרינן דר' אלעזר בר"ש ות"ק דידיה דבברייתא דהתם ס"ל כר' יוסי:

9ולד המעושרת לא יינק מן המעושרת יליף טעמא בגמרא דאתיא העברה העברה מבכור מה בכור מועלין בו פירוש בכל שיש בו דהא זכר הוא אף חלב המעושרת מועלין בו וחלב המוקדשין נמי אתי אמו אמו מבכור. וכתבו תוספות ז"ל דלאו דוקא מועלין דהא תנן לעיל חלב המוקדשין אין מועלין אלא ר"ל שנאסר החלב להניק ממנו ע"כ. עוד כתבו ז"ל ולד מעושרת כלומר שנולד קודם שנכנסה אמו לדיר להתעשר והוי הולד חולין ולכך קאמר לא יינק מן המעושרת כדמפרש טעמא בגמרא מקרא:

10ולד מוקדשים שהוא חולין שנולד קודם שהקדיש האם לא יינק וכו' ע"כ:

11ואחרים מתנדבין כן לפירוש ראשון שהביא רעז"ל שהוא פירוש רש"י ז"ל להכי קרי להו אחרים שאינם מחמירין עליהם כראוי ושמעתי דלהכי מהני לה תנאה הואיל ויכולין לעכב שלא תכנס נקבה זו לדיר עד לאחר זמן הלכך מהני תנאה והוי כנדבה ע"כ מרש"י ז"ל. אבל תוס' ז"ל פירשו כדפירש הרמב"ם ז"ל וז"ל ואחרים מתנדבין כן כלומר ואחרים בעלי בתים נדיבי לב היו מתנדבים להניק אותם ולדות מן בהמות שלהן שהיו חולין וכן בפועלים ופרה קתני נמי בתוספתא ואחרים מתנדבין כן לפי שעושין מלאכה בשביל הקדש היו עשירים מתנדבין לפרנסם ע"כ: לשון הר"ס אוחנא ז"ל במכילתא דף ל"ה ע"א גרסינן ואחרים מתנדבין על מנת כן וזה מוכיח כפירוש הראשון ומיהו משמע התם דבולד שהוא עצמו הקדש מיירי כגון שנולד מהמעושרת אחר שהיא מעושרת וכן ולד המוקדשין שנולד אחר שהוקדשה אמו דומיא דבכור דקתני התם דמיניה יליף מעושרת וולד מוקדשין והוא מטעם דשויוה רבנן כגיזה ועבודה כדפירש הרמב"ם ז"ל ע"כ. בפירוש רעז"ל וישר הוא כתב הר"ר יהוסף ז"ל איני יודע מה ישרו כי מהו זה שאמרה מתניתין מתנדבין כן ותו מהו זה שאמר ואחרים מתנדבין ויש מתנדבין להם היה לו לומר אע"פ שגם לשון זה לא היה מיושב ותו דמה צריך להתנדב לזה כיון שיש לו בהמות הרבה שיניקו את הולד מבהמה אחרת מבהמותיו ותו דמה שייך לו לומר בזה לשון נדבה כיון שאינו מתנדב להקדש כלומר אלא שעושה טובה לחברו ור"י בעל התוספת פירש ולד מעושרת שנולד לאחר שהוקדשה אע"פ שהיא קדש ג"כ לא ובזה מיושב קצת מה שקשה הרי צריך לעשרו בתוך שנתו דאין מעשרין מן החדש על הישן והיאך ילדה בתוך שנתו ולפי זה אתי שפיר לשון מתנדבין וצ"ע עכ"ל ז"ל:

12הפועלים לא יאכלו תוספות פרק הפועלים דף פ"ז: