מלאכת שלמה על משנה מעילה ו:א

1השליח שעשה שליחותו פ"ק דחגיגה דף י' ובפרק אלמנה נזונת (כתובות דף צ"ח) ובר"פ הנודר מן הירק ובפרק האיש מקדש דף מ"ב: וביד כוליה פירקין פרק ז' דהלכות מעילה:

2כבד ונתן להם בשר השליח מעל. בגמרא בעי מתניתין דקתני השליח מעל דמשמע דכבד ובשר תרי מילי נינהו דאי חדא מילתא היא שליח אמאי מעל מני אמר רב חסדא דלא כר"ע דאיהו סבר חד מינא הויא דתנן ברפ"ז דמסכת נדרים הנודר מן הירק מותר בדלועין ור"ע אוסר אלמא דס"ל דדלועין בכלל ירק הן ואע"ג דמימליך עלייהו שליחא וכדתנן בסיפא דמתניתין דהתם ואביי אמר אפילו תימא ר"ע היינו טעמא דכי נתן להם כבד מעל מפני שנתן להם מדעתו דמי לא מודה ר"ע דבעי לאימלוכי בבעל הבית אם יתן להם כבד וכיון דלא אימליך מש"ה מעל השליח דכמו שנתן להם מדעתו דמי ולאו משום דתרי מיני נינהו אלא חדא מילתא נינהו. ואתאמרא מילתא דאביי קמיה דרבא ואמר להו שפיר אמר נחמני:

3והוא אומר טולו שתים שתים וכו' ובלבד שיאמר השליח טולו שתים אחת מדעתי ואחת מדעתו של ב"ה אז ב"ה מעל דלא וכו' הכי מפרש בגמרא. ורעז"ל העתיק מלשון הרמב"ם ז"ל: אבל שם בכסף משנה הביא לשון הגמרא כאשר כתבתיה:

4אמר לו הבא מן החלון וכו' פרק התקבל (גיטין דף ס"ה) ובפרק האיש מקדש (קידושין דף נ') ותוספות ר"פ אמרו לו:

5או מגלוסקמא ולא פירש לו איזה חלון ואיזה גלוסקמא ולשם הי' הרבה חלונות או הרבה דלוסקמאות:

6אע"פ שאמר ב"ה לא היה בלבי על זה אלא על זה. פירוש לא היה דעתי על אותו חלון כי אם על החלון האחר מ"מ בעל הבית מעל שהרי נעשה שליחותו דדברים שבלב אינם דברים:

7אבל אם אמר לו הבא מן החלון והביא לו מדלוסקמא וכו' שליח מעל. פירוש לכשיוציא ב"ה שהוא מסתמא גזבר שהרי עדיין לא יצאו מרשות הקדש עד שיוציאם תוספות ז"ל. וכתב הרמב"ם ז"ל שם פ"ז בד"א כשהיו החתיכה מקדשי בדק הבית אבל אם הי' בשר עולה וכיוצא בו לא מעל אלא האוכל בלבד שהרי הוא חייב באיסור אחר יתר על המעילה ובכל התורה כולה אין שליח לדבר עבירה אלא במעילה לבדה שלא יתערב עמה איסור אחר ע"כ והיא תוספתא. וקלסהו הראב"ד ז"ל: