מלאכת שלמה על משנה מעילה ו:ד

1שניהם מעלו והוא שיהא אותו האתרוג שוה שני פרוטות וכו' לשון רעז"ל עד מדעתו שלא בשליחות ב"ה. אמר המלקט והכי מיפרשא נמי סיפא דמתניתין בבא דנתן לו דינר זהב כגון דאייתי ליה חלוק שוה דינר זהב בשלשה דינרי כסף דהואיל ושוה דינר זהב נעשית שליחותו ולהכי מעל בע"ה ג"כ ור"י אמר ב"ה לא מעל דאכתי מצי אמר ליה אי יהבת דינר זהב כוליה כמו שאמרתי לך הוית מייתית לי חלוק שוה שני דינרי זהב בדינר ואכתי לא עבדת שליחותי ולא מעל ב"ה. ואיתא תו בגמ' בברייתא ומודה ר"י שאם נתן לו דינר להביא קטנית והביא לו קטנית שוה דינר זהב בשלשה דינרי כסף שהוא חצי דינר זהב לפירוש רש"י ז"ל שניהם מעלו שכל קטנית קטנית הוא כלומר דלא מוזלי למאן דזבין קטנית בדינר ממאן דלא זבין אלא בפרוטה ול"מ למימר קטנית קטן ורע. ובסמוך בע"ה יתבאר יותר. וכתבו תוספות ז"ל בפרק לולב הגזול (סוכה דף ל"ט) דהכא מיירי באתרוג פסול דלא בעי ליה אלא לאכילה והיינו דקתני בפרוטה אתרוג וכו' והא דמשמע מהתם דיש בדמי אתרוג יותר ממזון שלש סעודות מיירי בכשר והדר לברכה דדמיו יקרים ע"כ:

2נתן לו דינר זהב פרק אלמנה נזונת (כתובות דף צ"ט.) וקאמר התם וגם הכא בגמרא דייקא נמי דרע דקאמר רע בדמים קאמר פירוש שהוא צווהו לקנותו לו בשש שע"י כן היה בע"ה מרויח יותר שהלוקח הרבה ביחד מוזלי גביה טפי דאע"ג דהשתא נמי קנה לו חלוק שוה שש בשלש מ"מ מצי אמר ליה אי אייתית לי בשית כ"ש דהוה שוה תרתי סרי סלעים גדולים מדקתני מודה ר' יהודה בקטנית דהתם לא מצי למימר כ"ש דאי מייתית בדינר זהב היה שוה יותר מכפלים דהוו מוזלי גבך טפי שהקטנית אם מוכרין בסלע ג"כ מוכרין בפרוטה ומשום דאי הוה זבין טפי לא מוזלי גבי' ואם אתה חפץ יותר שלח עוד וקח. ואם רישא חלק רע ממש קאמר שאינו שוה אלא שלש ודכוותה גבי קטנית דא"ל הבא לי בסלע פולין והביא לו בחצי סלע בשוה חצי סלע ובחצי סלע הביא לו מין אחר אמאי מעל בע"ה לימא ליה לשוה סלע הייתי צריך פולין אלא ש"מ דודאי רע בדמים קאמר וכדפרישנא ע"כ. ועיין עוד בהעתקתי להגהות הרב ר' בצלאל אשכנזי ז"ל בפרק זה בספר שקראתי שמו בנין שלמה לחכמת בצלאל. דינר זהב שוה עשרים וחמשה דינרי כסף והם ששה סלעים בקירוב הרמב"ם ז"ל ותוספות ז"ל האריכו על זה שם בפרק אלמנה נזונת. וז"ל תוספות ז"ל שבכתיבת יד הכא במכלתין נתן לו דינר פירוש שהוא כ"ד של כסף וא"ל הבא לי חלוק פירוש בכל דינר זהב והלך והביא בשלש חלוק ובשלש טלית פירוש בשלש סלעים שהם י"ב דינרין. וקשה דהכא משמע שהדינר של זהב שוה כ"ד דינר של כסף בלבד ובפרק הזהב משמע ששוה כ"ה דינר. ופירש ר"ת ז"ל דאותו דינר הוא לקולבון ולהכרע. וא"ת מ"מ קשה דהכא משמע שהדינר של זהב היה שוה כ"ד דינר של כסף לכל הפחות וכמו כן הזקוק של זהב היה שוה כ"ד זקוקים של כסף. וקשה דהאיך הוזלו כ"כ דעתה אין הזקוק של זהב שיה יותר מעשרים זקוקים. וי"ל דהדינר של זהב היה עב כפלים משל כסף לפי המשקל וא"כ לפי החשבון דעתה נמי היה שוה עשרים. ואם היו אז שוין כ"ד אין זה שנוי זהב יותר מדאי. וכן משמע בכל מקום דאמרינן כעובי דינר זהב ואמאי נקט של זהב לימא כעובי דינר סתמא אלא ש"מ דהדינר של זהב היה עב יותר משל כסף ולכך נקט של זהב עכ"ל ז"ל: ובפירוש לא נודע למי פירש דבההוא דינר לא דק תנא דמתניתין למיתני בשלש וחצי דינר ע"כ: