מלאכת שלמה על משנה מנחות א:ב

1אחת מנחת חוטא ואחת כל המנחות וכו'. רפי"א דהלכות פסולי המוקדשין וסי' ג':

2אחד מנחת חוטא ואחד וכו'. כך הגיה הר' יהוסף ז"ל. ובגמרא פריך למה ליה למתני' אחת מנחת חוטא ואחת כל המנחות וכו' ליתני כל המנחות שקמצם זר ואונן וכו' ומשני איצטריך סד"א הואיל ואוקימנא לרישא דלא כר"ש ה"א דפליג נמי בסיפא ואמר במנחת חוטא דכי היכי דאין קרבנו מהודר בשמן ולבונה כי קמצי לה פסולים נמי כשרה קמ"ל משנה יתירה אחת מנחת חוטא דלא אצטריך למתני' אלא לר"ש דר"ש מודה בסיפא. והקשו תוס' ז"ל תימא לרב אשי דריש פירקין דאתיא כר"ש מאי איכא למימר וי"ל דמ"מ ע"כ רישא דלא כר"ש דקחשיב הילוך שלא לשמו ור"ש מכשיר בהילוך בפ"ק דזבחים ע"כ תוס' כתיבת יד ועוד האריכו שם:

3שקמצן זר ואונן וכו'. וה"ה שתויי יין ופרועי ראש במיתה ומחלי עבודה אלא תנא ושייר. תוס' ז"ל:

4ערל טמא. בכדי נקט טמא דהא תנא טבול יום וכ"ש טמא אלא לפי שרגיל התנא לשנות יחד ערל וטמא הערל וכל הטמאים וכן בקרא לא יוסיף עוד לעבור בך בליעל ערל וטמא. תוס' חיצוניות:

5ע"ג כלים ע"ג בהמה. לא זו אף זו קתני לא מבעיא כלים דחייצי אלא אפילו בהמה דהוי בשר והוי מין במינו חייצא ולא מיבעיא בהמה אלא אפילו רגל חבירו שהוא בשר אדם כמותו. תוס' חיצוניות. ותלמוד שלם וערוך הוא בפ' שני דזבחים דף כ"ד והביאו שם ר"ע ז"ל והוא אמתני' דהתם ראש הפרק:

6קמץ בשמאל פסל. בפ' קבלה דף כ"ד:

7בן בתירא אומר יחזיר ויחזור. כך מ"מ. ובת"כ פרשת ויקרא פרק עשירי יליף ר' יוחנן בן ברוקא מדכתיב וקמץ משם דהל"ל וקמץ ממנה אלא למידרש וקמץ משם ממקום שקמץ כבר בפיסול. ובגמרא תניא ר' יוסי בן יאסיין ור' יהודה הנחתום אמרו לא שנו דבן בתירא מכשיר בחזרה אלא שקמץ ולא קידש הקומץ בכלי שרת אבל קידש פסל ולא מהניא חזרה. ות"ק דידהו פליג עלייהו דאפילו קמץ וקדש מהניא חזרה. והכא גבי קמיצת שמאל לא פליג ר"ש כדפליג בזבחים גבי קבלה משום דהכא קרא כתיב קדש קדשים היא כחטאת וכאשם לאשמועינן דקמיצת שמאל פסלא:

8קמץ ועלה בידו. ר"פ שני דסוטה:

9צרור או גרגר מלח וכו' והחסר פסול. בהקומץ רבה יליף לה מדכתיב מלא קומצו תרי זימני רש"י ז"ל:

10מבורץ. מלא וגדוש לישנא אחרינא שיש קמח בין ראשי אצבעותיו לפס ידו רש"י ז"ל:

11פושט את אצבעותיו וכו'. לשון הברייתא בגמרא חופה שלש אצבעותיו על פס ידו. וביד פי"ג דהלכות מעשה הקרבנות סי' י"ג וז"ל שם ואם הוסיף בקומץ כגון שהרחיק אצבעותיו וקמץ ה"ז פסול ע"כ. ועיין בספר קרבן אהרן פ' ויקרא פרק עשירי: