מלאכת שלמה על משנה מנחות ב:א

1לאכול שיריה וכו' הכא לא איצטריך למיתני' או כזית כיון דתנא בפ"ק. תוס' ז"ל:

2אמרו לו מה שָנתַה זו מן הזבח. כך מ"מ:

3שהזבח דמו ובשרו ואימוריו אחד. פי' והדם הוא מתיר את האימורים להקטיר הלכך כי חשיב על האימורין להקטירם חוץ לזמנם בשעת עבודת הדם מפגל דלאו שני מתירין נינהו אבל לבונה אינה בעיכוב מנחה כלומר אינה בכלל עכוב השירים ואין הקומץ מעכב הלבונה מהקטיר כי היכי דמעכב להו קומץ לשירים דלא מיתאכלי כל כמה דלא מתקטר אבל לבונה אי בעי מקטר לה ברישא ואי בעי מקטר לקומץ ברישא הלכך הויא לבונה מתיר בפני עצמו ואין מתיר מפגל את המתיר: בפי' רעז"ל ואם שחט אחד מהן לאכול מחברו למחר שניהם כשרים. אמר המלקט כדתנן בסוף פירקין. וביד ספי"ד דהלכות פסולי המוקדשין: