מלאכת שלמה על משנה מנחות ג:ד
מלאכת שלמה על משנה מנחות · Melekhet Shelomoh on Mishnah Menachot 3:4
Open in the reader →1נטמאו שייריה וכו' פי"א דהל' פסולי המוקדשין סי' ט"ו כ' ומייתי לה בירושלמי פ' כיצד צולין דף ל"ד. ומה שכתב רעז"ל דאמרי' בפ' כיצד צולין הוא שם בבבלי בברייתא בדף ע"ז. ואיתה למתני' התם ובפ"ק דמכלתין דף ט'. ועיין במה שכתבתי בשם ספר יראים בפ' לולב הגוזל סי'. ג': בפי' רעז"ל והוא שלא נשתייר דבר מן השירים שלא נטמא. אמר המלקט הכי מפ' לה רב דאם נשתייר מקצת מודה ר' יהושע דכשרה דשיורא מילתיה היא וכדתניא ר' יהושע אומר כל הזבחים שנשתייר מהם כזית בשר או זית חלב זורק את הדם ובעולה אפילו כחצי זית בשר וכחצי דית חלב זורק את הדם מפני שכולה כליל:
2שלא בכלי שרת. ירושלמי פ' שני דיומא דף ל"ט ובבבלי פ"ק דמכלתין דף י"א ובפ' קבלה דף כ"ה: בפי' רעז"ל שלא בכלי שרת שלא קדש וכו' עד כדקאמרי' בפ' שתי הלחם. אמר המלקט בגמרא בברייתא בפ' שתי הלחם (מנחות בדף צ"ו) יליף לה רבי מקרא והכי תניא התם שאלו את רבי זו מנין שהמנחות טעונות כלי אמר להם הרי הוא אומר ויאמר אלי זה המקום אשר יבשלו שם הכהנים את האשם ואת החטאת אשר יאפו את המנחה לבלתי הוציא אל החצר החיצונה. מנחה דומיא דחטאת ואשם מה חטאת ואשם טעונים כלי דהא כתיב אשר יבשלו ואין בישול בלא כלי אף מנחה נמי טעונה כלי ובפנים משתעי קרא דכתיב ביה לבלתי הוציא אל החצר החיצונה. וכתבו שם תוס' ז"ל וצריך לדקדק לאיזו מנחה איצטריך קרא אי למנחת מחבת ומרחשת ומאפה תנור הא כתיב בהו ואי למנחת סלת אין בה אפיה קודם קמיצה וקמיצה הא נפקא לן בס"פ התודה דמה עולה טעונה כלי דכתיב ויקח את המאכלת אף כל טעון כלי וקמיצה כנגד שחיטה וקדוש קומץ כנגד קבלה: עוד בפי' רעז"ל ור"ש מכשיר טעמא דר"ש וכו' עד כחטאת וכאשם. אמר המלקט הרמב"ם ז"ל פי' שההקש הוא כך שכמו שמתעסק במעשה החטאת בידו בלתי כלים רוצה לומר הקטרת אימורין כן ג"כ הקטרת הקומץ. ולפירושו צ"ע לע"ד בסוגית התלמוד דקאמר בא לעובדה בכלי עובדה בשמאל כאשם דלהכי אתקשא נמי לאשם ואי בהקטרת אימורים גם האשם לא שייך למימר דמקטיר אמוריו בכלי דבין חטאת בין אשם תרוייהו הקטרת אימוריהם בכלים רשות ולא חובה וכמו שכתב הוא ז"ל רפ"ז דהלכות מעשה הקרבנות וברפ"ט אלא גבי זריקת הדם הוא דשאני לן חטאת מאשם דחטאת מתן דמו באצבע ואשם בזריקה בכלי. ובגמרא ר' ינאי מפרש טעמא דר' שמעון דס"ל דכיון שקמצו מכלי שרת מעלהו ומקטירו אפילו בהמיינו ואפילו במקדה של חרס. ורב נחמן בר יצחק אמר הכל מודים בקומץ שטעון קדוש וכי מכשר ר' שמעון בהקטרה שאם נטלו מתוך כלי שרת לאחר שקדשו בו והעלהו בידו והקטירו כשר ופרכינן מברייתא עליה דרב נחמן וקאי בתיובתא [הגה"ה לשון הרגמ"ה ז"ל ור' ינאי אמר כר' שמעון. דלא בעי הולכה בכלי שרת ומוסיף על דבריו דמכשר בין בשמאל בין בימין ע"כ ובגמרא איכא נמי תנא דס"ל כוותיה דר' ינאי]: עוד בפי' רעז"ל דאין קומץ פחות משני זיתים. אמר המלקט זהו דוקא אליבא דר' יהושע בן לוי ורבא אבל ר' יוחנן בן נורי ואביי סברי דיש קומץ פחות משני זיתים ויש הקטרה פחות מכזית עיין בגמרא פרק חמישי דמפרש אביי אין לי אלא כולו דהיינו כזית וכו':