מלאכת שלמה על משנה מנחות ג:ז

1שבעה נרותיה. נראה לע"ד דשבעה נרותיה מעכבין זה את זה גרסי' כמו שהוא בכל הספרים בלשון זכר אע"ג דנרות לשון נקבה וכדכתיב ועשית את נרותיה שבעה ושבעה נרותיה עליה ובר"פ ששי דתמיד הארכתי ע"ש. וביד פ"ג דהלכות בית הבחירה סי' ז':

2שתי פרשיות וכו' ברפ"א דהלכות תפילין ובטור י"ד סימן רפ"ה:

3ואפילו כתב אחד מעכבן. דכתיב וכתבתם כתיבה תמה ושלימה ובפרשת שמע והיה אם שמוע בשניהם כתיב וכתבתם לפיכך הם נכתבות במזוזות. ובתפילין כתיב הויה והיו לטוטפות ולפיכך מעכבות ובאותן ד' פרשיות שבתפילין בכולהו כתיב ולטוטפות או לזכרון בין עיניך לפיכך ארבעתן נכתבות בתפילין. רש"י ז"ל:

4שבתפילין. נראה שהיא לשון ויכוח כמו ויפלל שעשה פלילות עם קונו ע"ש שהם עדות והוכחה שהשם נקרא עליו ויראים ממנו כדאמרינן וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך אלו תפילין שבראש. [הגה"ה וכתב בספר הלבוש תכלת סי' ל"ג סעיף מ"ג וז"ל והפעם שכותבין דוקא אות השין בתפילין י"א לרמוז בהן מנין הימים שאדם מניח בהן תפילין בשנה שהן ש' ימים חוץ מן השבתות שהן נ' וד' או ה ימים טובים שהרי שנת הלבנה אם הוא כסדרן היא שנ"ד ימים ומלאה שנ"ה ואע"פ שיש י"ט יותר שהרי לפחות הם ז' מן התורה דהיינו יום א' דר"ה ויום כפור ויום א' דסוכות וש"ע וא' וז' דפסח וא' דשבועות מ"מ לרוב יבאו ב' או שלש בשבת ויובלעו עם השבתות וי"א הטעם מפני ששם ההויה באת ב"ש הוא מצפ"ץ והוא גימטריא שין ועל זה נאמר וראו כל עמי הארץ כי שם ד' נקרא עליך וארז"ל שהוא שין שבתפילין כלומר שלא יהא נראה בחוץ רק השינים שהם גימטריא של שם ה' ע"כ]. וטוטפות. נראה שלשון טוטפות הוא הראש אצל המצת כמו טוטפת וסנבוטין דהיינו כלילא שמקפת כל המצח אי נמי נקראו טוטפות ע"ש שהן בראש העינים לשון הבטה כמו שפיל ואזיל בר אוזא ועינוהי מטייפן וכן ציץ לשון הבטה על שם שהוא למעלה מבין שתי ריסי עיניו מתוס' ז"ל וכן בטור א"ח סי' כ"ה:

5ואפי' כתב אחר מעכבן. אפי' אות אחת שהיא דבוקה לחברתה וכו' לשון רעז"ל. אמר המלקט והיינו דקתני כתב אחד מעכבן כלומר הלכות משפט אות אחת מעכבן למזוזה ותפילין רש"י ז"ל. והוא ז"ל לא הזכיר ס"ת אבל הרמב"ם ז"ל משוה אותם אע"פ שסוגיית הגמרא לא מיירי בס"ת:

6ארבע ציציות מעכבות זו את זו. דציצית לשון נקבה והא דכתיב וראיתם אותו בירושלמי פ"ק דברכות [הלכה ה' דף ג'] גרסינן תני בשם ר' מאיר וראיתם אותם אין כתיב כאן אלא וראיתם אותו מגיד שכל המקיים מצות ציצית כאלו מקבל פני שכינה שהתכלת דומה לים וכו' עד והכסא דומה לספיר דכתיב ואראה והנה על הרקיע אשר על ראשי הכרוב כמראה אבן ספיר. אחרים אומרים וראיתם אותו כדי שיהא אדם רחוק מחברו ארבע אמות ומכירו ע"כ. וסברא ראשונה איתה נמי במדרש רבה סוף פ' שלח לך ואי לאו דברי רז"ל אנא ה"א דמלת אותו קאי אפתיל תכלת שהוא לשון זכר ומ"מ נלע"ד דדברי בכלל דבריהם ז"ל אע"ג דבדוכתא אחרינא אשכחן דרואין אפילו בזמן הזה שאין תכלת:

7ר' ישמעאל אומר ארבעתן ד' מצות. בגמ' בעי מאי בינייהו ושני רב יוסף סדין בציצית איכא בינייהו לת"ק דאמר מצוה אתת הן הלכך אי חסר סדין ציצית אחת ליכא מצוה והוו להו אינך כלאים ולר' ישמעאל לא הוו כלאים דהשלש שנשארו שלש מצות הן רבא בר אהינא אמר טלית בעלת חמש איכא בינייהו פי' שחתך מקרן אחד באלכסין והוו בה שני קרנות ותניא בגמרא לקמן בהתכלת טלית בעלת חמש חייבת בציצית ויליף לה מרבוייא דאשר תכסה בה לת"ק דאמר מצוה אחת הן סבר ד' דוקא למצוה אחת וכי רבי רחמנא בעלת חמש להטיל לד' כנפותיה רבייה ולא להטיל לכנף חמש דמצות ציצית בד' כנפות ולר' ישמעאל דאמר ארבעתן ד' מצות כי רבי רחמנא בעלת חמש נמי להטיל לכולהו רבייה דהא כל חד מצוה באנפי נפשה היא. רבינא אמר דרב הונא איכא בינייהו דאמר רב הונא היוצא בטלית שאינה מצוייצת כהלכתה בשבת חייב חטאת וכ"ע אית להו דרב הונא מיהו הטיל לשלש ולא לרביעית לת"ק הויא מצויצת שלא כהלכתה וחייב חטאת דהוו להו ציצית משאוי ולר' ישמעאל הוי' מצוייצת כהלכתה דשלש מצות מיהא איכא ואינו משאוי ורב הונא מיירי בעשויה בפסול. וביד בפ"א דהלכות ציצית סימן ה'. ובטור א"ח סימן י"ג: