מלאכת שלמה על משנה מנחות ו:א

1אלו מנחות נקמצות וכו'. ירושלמי פרק שלישי דסוטה. וביד פי"ב דהלכות מעשה הקרבנות סימן ט':

2מנחת גויים. מתני' דקתני דמנחת גויים שיריה נאכלין לכהנים ר' יוסי הגלילי היא אבל ר' עקיבא ס"ל דגוי שנדר אפילו שלמים נעשים עולות דכתיב אשר יקריבו לה' לעולה ללמד דכל דמקרבי עולה להוי וה"ה דמנחתן כליל דגוי לבו לשמים דאינו יודע בטיב קרבן הלכך כליל הן לגבוה:

3מנחת חוטא. כתב הרי"א ז"ל ס"א לא גרשינן מנחת חוטא במילתיה דת"ק:

4ר"ש אומר. שם בירושלמי. דע כי הפירוש שנדפס בתלמוד מתחלת פרק זה עד תחלת פ' ר' ישמעאל אינו מפי' רש"י ז"ל ופי' רש"י ז"ל נמצא בכתיבת יד [אמרו המדפיסים פי' רש"י שבב"י העתיק רבינו בצלאל אשכנזי ז"ל בשיטה מקובצת לסדר קדשים ובש"ס החדש שלנו הדפסנוהו בשם רש"י כתב יד]67 וממנו העתיק ר"ע ז"ל. גמרא אמר רב פפא כל היכא דתנן סדר מנחות במתני' עשר תנן לאפוקי מדר"ש דמטפי חדא מנחה דמכשר מנחת מאפה בתלתא גוני דאם רצה להביא חלות מביא ואם רצה להביא רקיקין מביא ואם רצה להביא מחצה חלות ומחצה רקיקין מביא דלדידיה הוי אחד עשר מנחות. ושיריהן לכהנים. דכתיב בה והנותרת ממנה יאכלו דכתיב בה כתיבא ודלא כתיבא נפקא לן מההוא קרא דכתיב בצו את אהרן זאת תורת המנחה דכולל כל המנחות ומנחת שעורים כגון מנחת העומר וקנאות מדנקמצת ודאי שיריה לכהנים. דאי לא אמאי קמצי לה. ולר"ש דאמר במתני' דאיכא מנחה דמיקמצא ולא מיתאכלא כגון מנחת חוטא של כהנים בעינן בגמ' מנחת שעורים מנלן דשייריה לכהנים ומסיק רבא מדתני לוי דכתיב בפרשת קרח לכל מנחתם לרבות מנחת העומר ומנחת קנאות דסד"א ואכלו אותם אשר כופר בהן אמר רחמנא והאי להתיר קאתי ואידך לברר עון קאתי ולא לכפרה ואימא דלא יהו שיריה נאכלין קמ"ל. וטעמא דר"ש דמנחת חוטא של כהנים נקמצת והקומץ וכו' בברייתא בגמ' יליף טעמא דידיה ודרבנן מקרא ותניא אידך רש"א מנחת חוטא של כהנים נקמצת והקומץ קרב בפני עצמו והשירין קריבין בפני עצמן ר"א בר"ש אומר הקומץ קרב לעצמו והשירים מתפזרין על בית הדשן שלמטה לאיבוד במקום שמשליך שם מוראה ונוצה ותרומת הדשן ויליף טעמיה מקרא דגזרת הכתוב היא דקרב לאיבוד כדכתיב כל מנחה וכו'. אבל שאר מנחות של כהנים מודה ר"ש שאין בהן קמיצה כדקתני איהו גופיה בהדיא במתני' בפירקין דלעיל סימן ה' וגם בפרקין דבסמוך סימן ד':