מלאכת שלמה על משנה מנחות ו:ד

1הנעשות בכלי. למעוטי שתי הלחם ולחם הפנים שאין נעשין בכלי אלא נאפות בתנור שאין טעונין פתיתה דכתיב פתות אותה למעוטינהו מפתיתה ומלת מנחה לרבות כל המנחות לפתיתה ואפילו מנחת מאפה דגבי יציקה כתיבי תרי מיעוטי עליה והיא חד למעוטי חלות וחד למעוטי רקיקים וגבי פתיתה לא כתיבי ש"מ מיציקה ממעט לה למנחת מאפה ולא מפתיתה:

2כופל. תוס' ר"פ הוציאו לו. ויש גורסין קופל בקוף והוא כמו כופל בכאף. ורש"י ז"ל פירש משבר ומבדיל משום דבעיא קמיצה. מנחת כהנים אינו מבדיל. דלא בעיא קמיצה:

3מנחת כהן משיח לא היה מכפלה גרסי'. ופי' בספר קרבן אהרן בפ' ויקרא פי"ב הטעם שלא היה כופל מנחת כהן משיח רק לשנים מכני שכל המנחות הם עשרון שלם ומנחת כהן משיח לא היתה כי אם חצי עשרון ולזה אם עשרון חולק לד'. חצי עשרון די שיחלוק אותו לשנים ע"כ. וכתבתיו כבר לקמן בסמוך בשם י"מ ועיין עוד שם בספר קרבן אהרן:

4אין בהם פתיתה. כתב עוד שם בספר קרבן אהרן שהוקשה להרא"ם ולהראב"ד ולרבינו ישעיה שאיך יתכן שיאמר ר"ש דמנחת כהן משיח אין בה פתיתה וקרא אמר בה מנחת פתים ואם אין בה פתיתה איך יאמר מנחת פתים. ולז"א שמה שאמר ר"ש אין בהם פתיתה ירצה אין בהם פתיתה כמו מנחת ישראל שהיא א' לב' וב' לד' אלא א' לב' לחוד וכפי זה לא פליג ר"ש אלא אמנחת כהנים לחוד ופירוש דבריו כאלו אמר אחד מנחת כהנים וא' מנחת כהן משיח אין בהם פתיתה כמו הפתיתה דמנחת ישראל אלא פתיתה לשנים לחוד ע"כ. ועוד האריך הוא עצמו לתרץ ע"ש ובסמוך אכתוב עוד בזה בשמו:

5וכולן פותתן. נ"א פתותם נ"א פתיתים נ"א פתיתתם וכן עיקר וכן הגיה ג"כ ה"ר יהוסף ז"ל:

6וכולן פותתן כזיתים. פתיתין דקות כזית ור"ש קאמר לה ובתרתי פליגי רש"י ז"ל. ואיתה בפ' כיצד מברכין (ברכות דף ל"ט.) ור' ישמעאל ס"ל היה פורכן עד שמחזירן לסלתן ופליג אתנא דמתני' דקאמר דפותתן כזיתים. והמפ' שבתלמוד פי' וז"ל ר"ש אומר מנחות נדבה של כהנים ומנחת כהן משיח אין בהם פתיתה כלומר שלא היה מקפלן וכו'. ופליג את"ק דאמר מנחת כהנים כופל. וכולן שצריכין פתיתה מקפלן ב' לד' וד' לח' וח' לי"ו עד שיהו פתיתים כזיתים אבל פחות מכזיתים אין יכול לפותתם ואית דמפרשי וכולן פתותן כזיתים שהיה עושה מן העשרון עשר חלות ומכל חלה וחלה ד' פתיתין לא היה כלל פתות אלא כזית ומנחת כ"מ לא היה מכפלה אלא לשתים דכיון דאין לה אלא חצי עשרון אין מקפל אלא לשנים ע"כ:

7כופל א' לשנים. דכתיב פתות אותה פתים וכו' לשון רעז"ל עד ולא פתיתיה לפתיתים. אמר המלקט ולר"ש דמתני' דאמר וכולן פותתן כזיתים דריש ליה הכי יכול פירורים גדולים ת"ל פתים אי פתים יכול פחותים מכזית ת"ל אותה רש"י ז"ל. ומה שפי' רעז"ל צ"ע ולא ידעתי מנין לו דלאחר שעשה הפתיתים כזית כופל כל זית לשנים ושנים לד' דהרי לכל הפירושים דאיכא בגמרא פחות מכזית היינו פירורין וליכא למימר שכונתו לומר כופל כל זית לשנים ושנים לד' ולעולם אינו מבדיל כיון שהם כבר כזית אפילו במנחת ישראל שהרי הוא ז"ל עצמו פי' לקמן בפ' שתי מדות פרק ט' דמכלתין דבשאר מנחות חוץ ממנחת חביתי כ"ג כופל ומבדיל ואפשר שהוא פי' הרמב"ם ז"ל וממשמעות דבריו ז"ל נראה קצת שאינו מבדיל כאשר כתבתי. גם מה שפירש רעז"ל וכולן פתיתין כזיתים דברי הכל נראה שטעמו מדכן פסק הרמב"ם ז"ל בפי"ג דהלכות מעשה הקרבנות סי' ד' י'. ונראה ששם חזר בו ממה שפירש כאן במתני' כמו שאכתוב בסמוך בס"ד. וז"ל ספר קרבן אהרן שם פי"ב וכולן פותתן כזיתים כלומר וכל הנצרכין לפתיתה מקפלן ב' לד' וד' לח' וח' לט"ז עד שיעשה פתיתים כזיתים וכפי זה דברי ר"ש הם וחולק עם ת"ק דאמר א' לב' וב' לד' לבד. וכפי זה נפרש דברי ר"ש באופן אחר מנחת כהנים ומנחת כ"מ אין בהם פתיתה כמו המנחות האחרות מפני שכולן פותתן כזיתים ואלו מחלק אותם לשנים בלבד. ורש"י ז"ל פי' פירוש אחר והוא שהוא לת"ק שאמר וב' לד' ואמר שזה מן המצוה אבל אם ירצה כולם פותתם כזיתים ולא פחות מזיתים והכונה שיכול לפותתם כזיתים. ואיכא דאמרי שהיה מן העשרון עשר חלות וכל חלה וחלה מחלק אותה לד' פתיתין ולא היה בכל פתית אלא כזית וכפי זה צריכין אנו לגרוס וכל הפתיתין כזית והרמב"ם ז"ל פי' דלד"ה היא וכך פירושו דלאחר שהיה פתיתים כזיתים היה קופל כל זית וזית מהם לשנים ושנים לד' וזהו שאמר שכל הפתיתין שהיה עושה היה בכזית ועל אלו הפתיתין אמר שהיה קופל כל א' לשנים ושנים לד' ע"כ. אבל מ"מ נלע"ד שהרמב"ם ז"ל חזר בו ביד שכך כתב שם פי"ג וכיצד פותתין אותן כופלן החלה לשנים והב' לד' ומבדיל ואם היתה המנחה של זכרי הכהונה אינו מבדיל ופותת וכולן פתיתין כזיתים ואם הגדיל הפתיתין או הקטין אותם כשרין ע"כ. הא בהדיא דכופל לא קאי אזית אלא אחלה ודמאי דקתני וכולן פתיתין כזיתים ר"ל שלכתחלה לד"ה בעינן שיהו הפתיתין נשארים כזיתים לא פחות ולא יותר. והילך לשון החכם הר"ר סולימאן אוחנא ז"ל מדברי הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה נראה שגורס גם במנחת ישראל ואינו מבדיל ומפרש כופל א' לשנים וב' לד' אאר שיהיו פתיתין כזיתים וכן פי' לקמן בפ' ט' משנה א' ע"ש ולפי זה נראה לדעתו ז"ל שגם מנחת כהנים ומנחת כהן משיח היה פותתן כזיתים ומסייע ליה הא דקתני רש"א מנחת כהנים ומנחת כהן משיח אין בהם פתיתה מכלל דלת"ק יש בהן פתיתה ודלא כרש"י ז"ל שפירש לדעת ת"ק פתיתה היינו הכפל שכופלן ובחבורו הגדול נראה שחזר בו וגורס ברישא ומבדיל ע"כ: