מלאכת שלמה על משנה מנחות ח:ד

1שלשה זיתים וכו'. עד סוף סימן ה' פ"ז דהלכות איסורי מזבח סי' ח' ט' י' י"א. וכן בת"כ פרשה י"ג דפ' אמור:

2מגלגלו בראש הזית. בגמרא בעינן אי מגלגלו תנן או מגרגרו תנן ופשיט דמגלגלו תנן דהיינו שמניחו בראש הזית עד שיהא מבושל כולו מאליו מלשון ביצה מגולגלת:

3וכותש ונותן. בגמרא בברייתא קאמר ת"ק בכל תלתי באבי טוחנו ור' יהודה פליג עליה וקאמר כותשו דלא היה טוחנו בריחים שמוציא את שמריו ועוכרו ופריך בגמרא כותש דקתני ת"ק דמתניתין מני ר' יהודה היא דקתני נמי בברייתא כותשו במכתש תוך הסל דקתני ת"ק דמתני' אתאן לרבנן דברייתא בתמיה ומשני האי ת"ק דמתני' סבר לה כותיה בחדא ופליג עליה בחדא: בפי' רעז"ל נראה שצ"ל ר' יהודה אימר סביבות דופני הסל נותנו מתוכו והשמן זב וכו' וכך הוא בפי' רש"י ז"ל בכתיבת יד:

4הזית השלישי עוטנו בתוך הבית עד שילקה כצ"ל. ופירש [הרגמ"ה ז"ל] עיטנו פי' לוקט אותן שתחת הזית לפי שאין השמש זורח עליהן הרבה ואינן מתבשלין יפה מש"ה עוטנו בבית הבד כלומר משימו בבית הבד בכלי במעטן עד שילקה עד שירכך קליפתן וישתנה מראיתן ומעלן ומנגבן לפי שכשהיו ביחד בכלי אגב הדחק יצא מהם מוחל ונשרו ונתעפשו ע"כ. וכן פי' רש"י ז"ל ג"כ בספר איוב סי' כ"א בפסוק עפזניו מלאו חלב:

5ר' יהודה אומר סביבות הסל. כצ"ל. ומה שפירש ר"ע ז"ל דשלשה פעמים בשנה מלקטים את הזיתים כן פי' רש"י ז"ל וכתבו התוס' במסכת פאה מוכח דהזיתים חייבין בפאה ותנן התם נמי דדוקא דבר שהוא נלקט כאחת מחייב בפאה וממעט תאנה ובערוך פירש כפירוש הקונטרס אבל תוס' פירשו דנלקטין כולן כאחת אלא שזה מתבשל יותר מזה ע"כ. וזה לשון הגליון ג"כ דכולן נלקטין יחד אך יש שלשה מיני זיתים לפי שהזיתים שבראש האילן מבושלין יותר לפי שהחמה זורחת עליהן ושלמטה מהן השניים אין מתבשלין כ"כ ושלישים שלמטה אין מתבשלין כ"כ. זית השני בראש הגג לפי הקונטרס לקיטה שניה לפי' שני השניים של מטה ע"כ גליון: