מלאכת שלמה על משנה מדות א:ב

1איש הר הבית. בתוספתא דפ"ק דכלים קרי ליה ר' אליעזר לאיש הר הבית בעל הפיל כלומר ממונה בודק ומחפש כמו אין פולין לאור הנר. וכיוצא בזה שני"ו בפ"ק דשקלים לפי' אחד בן ביבי על הפקיע. ואיתא בגמרא פ"ק דתמיד:

2איש הר הבית שלום עליך. בפירושי רבותינו שבשפירא מפ' דאע"ג דאמרינן הנותן שלום לחברו קודם שיתפלל כאלו עשאו במה זהו במשכים לפתחו שעומד בפתח הבית וכל אדם שעובר לפני ביתו נותן לו שלום אין זה נכון אבל אם יפגע אדם אח חברו בר"ה יש לו ליתן כמו כן בכאן וגם הא דאמרינן במסכת מגילה פ"ק אסור לו לאדם שיתן שלום לחברו בלילה חיישינן שמא שד הוא שמא בעזרה לא היה רשאי שום שד ליכנס ולי נראה שמרחוק אסור ליתן לו שלום מפני שאינו מכיר אבל כשמכירו כגון הכא שפיר דמי והא נמי דאמרינן שאסור ליתן שלום קודם שיתפלל ה"מ כשכבר הגיע זמן התפלה אבל בלילה כגון הכא דלא הגיע זמן התפלה עדיין שפיר דמי הראב"ד ס"ל במסכת תמיד וכן כל אשר תמצא כתוב בשמו או בשם הרא"ש ז"ל במסכתא זו אינו אלא משם:

3ורשות הי' לו לשרוף את כסותו. ואין כאן משום בל תשחית דהפקר ב"ד הפקר הרא"ש ז"ל. ואמרינן בפ"ק דמסכתא תמיד דכי הוה ר' יוחנן מטי להא מתני' הוה בכי אמר הכי אשריהם לראשונים שאפילו על אונס שינה עושין דין ק"ו שלא של אונס שינה על אחת כמה וכמה. וביד פ"ז דהלכות כלי המקדש סימן ד':