מלאכת שלמה על משנה מדות ב:ה

1עזרת הנשים וכו'. תוספות פסחים ס"פ האשה ובגמ' דיומא פ"ק דף י"ו: וביד פ"א דהלכות בית הבחירה סי' ד' ובפ"ה סי' ז' ח' ט' ובפ' ששי סי' ב' ובפ"ט דהלכות מעשה הקרבנות סי' ט':

2של מ' מ' אמה. פי' באורך אבל ברוחב מפורש בפסוק ושלשים רוחב וכן פי' רד"ק ז"ל:

3חצרות קטורות. ובשרש קטר לרד"ק ז"ל גם בפירושו לספר יחזקאל גם רש"י ז"ל דומה שגורסין חצרות קטורות אין קטורות אלא שאינם מקורות ומה היו וכו'. וכן הוא ג"כ בערוך ערך קטר וכן הובא בילקוט וכן הגיה הר"ר יהוסף ז"ל אחר זמן רב נמצא לי מודפס במשנת דפוס אחד:

4היא היתה לשכת הנזירים. ביד פ"ח דהלכות נזירות סימן ג':

5היא היתה לשכת דיר העצים. כך הגיה הרי"א ז"ל:

6וכל עץ שנמצא בו וכו'. במנחות ר"פ כל קרבנות (מנחות בדף פ"ה) ור"פ המנחות והנסכים וירושלמי ספ"ד דתענית ס"א גרסי' שכל עץ. וביד ס"פ ששי דהלכת ביאת מקדש ובפ' ששי דהלכות איסורי מזבח סי' ב':

7אמר ראב"י שכחתי מה היתה משמשת מכלל דרישא כולה ראב"י קאמר לה והכי מוכח בגמרא דיומא דסתם מתני' דמדות ראב"י היא עכ"ל רעז"ל. אמר המלקט ומהני מתנייתא דסיימינן להו בפירקין דאיתנהו בפ"ק דיומא דף ט"ז מוכיח לה דאי אמרת בשלמא סתמא דקתני דכותל מזרחי נמוך כדי לראות ממעל לו דרך שערי עזרת הנשים ועזרת ישראל את חלל פתח ההיכל ראב"י היא דאית ליה מעלה יתירה כדתני הכא במתני' דבסמוך ראב"י אומר מעלה היתה וגבוהה אמה וכו' וגובה קרקע ההיכל גבוה מקרקע התחתון עשרים אמה וחצי עם הני מעלות דמני תנא לעיל דקתני ר"ב מעלות וכו' היו בחיל ועם הני ט"ו מעלות שהיו בעזרת הנשים כדתנן בסמוך ועם ההיא דלקמן דבפ' המזבח דקתני בין האולם ולמזבח כ"ב אמות וי"ב מעלות היו שם רום מעלה חצי אמה וכו' היינו דאיכסי ליה פתח התחתון בגובה קרקע ההיכל אא"א רבנן הרי לא עלו המעלות אלא י"ט אמות וחצי ופש ליה פלגא אמתא דמתחזי ליה פתח ההיכל בגויה לכהן שבהר הזיתים ושם בסוף הסוגיא הקשה רש"י ז"ל ואי קשיא היכי מתוקמי סתמי דמדות אליבי' הא שמעינן מהאי סתמא דבפ' בתרא דמכלתין דאוכל המזבח שבעה אמות בצפון [הגה"ה פי' כשתחלק הכ"ה אמות הנותרים לתשלום מאה ושלשים וחמש חציין למקום הננסין וחציין לבין הכבש ולכותל כמו שפירש הוא ז"ל וכתבתיו לקמן פרק בתרא בשמו ז"ל]. ואיהו ס"ל בעלמא דכוליה מזבח בדרום קאי על כרחך הכי מפרשת להני כ"ה אמות הנותרות דקתני עלייהו לקמן בפרק בתרא והמותר בין הכבש ולכותל ומקום הננסין צריך אתה לפרש שאין בין כבש ולכותל אלא חמש אמות ומחצה והכבש והמזבח ששים ושנים הרי המזבח כולו בדרום קאי וכולו כנגד אמצע העזרה שחציה ס"ז וחצי והמותר של כ"ה הנותרים כולו למקום הננסין ע"כ:

8אבא שאול אומר שם היו נותנים יין ושמן והיא היתה נקראת לשכת בית שמניה וחלקה היתה בראשונה יהקיפוה כצוצרה כך צ"ל. ואיתא בבבלי ובירושלמי בפרק החליל. ופי' בערוך וחֶלקה כמו גבעה ע"כ. ונראה דבין כך ובין כך לא קאי ומלקה אלשכה אלא אכל עזרת הנשים ונראה עוד דלאו אבא שאול קאמר לה אלא סתמא היא וז"ל הר"ר שמעיה ז"ל וחלקה היתה כל חומת העזרה החיצונה פנויה מכלום בראשונה ולבסוף הקיפוה גזוזטרא זיזין וגזוזטראות נעצו בחומה ובנו עליה תקרה ומרפסת לצורך שמחת בית השואבה עכ"ל ז"ל וכמו שפירשתי מוכח ג"כ ביד שם פ"ה. וכן ראיתי שפי' ג"כ הר"ר יהוסף ז"ל:

9שעליהם הלוים עומדים ואומרים בשיר. פירשו רש"י ורד"ק ז"ל בפירושן לספר יחזקאל בפסוק ובפתחי הלשכות שאלה הט"ו מעלות שהיו בין עזרת נשים לעזרת ישראל שהיו הלוים אומרים עליהם שיר בשמחת בית השואבה כמו ששנינו במסכת סוכה פרק החליל אבל הדוכן שהיו אומרים עליו שיר תמיד בשעת הקרבן הוא הדוכן הנזכר במשנה דבסמוך והיה במזרח כשהיו הלוים עולין מעזרת ישראל לעזרת כהנים ומן הכתוב ג"כ ראינו שהדוכן נתון במזרח כמו שאמר בד"ה והלוים המשוררים לכולם לאסף להימן ולידותון ולבניהם ולאחיהם מלובשים בוץ במצלתים בנבלים ובכנורות עומדים מזרח למזבח ע"כ. וכבר רמז רעז"ל ענין זה שם פ' החליל:

10טרוטות. ס"א תרוטות והכל ענין אחד. ופירש הר"ר שמעיה ז"ל לא היו טרוטות לא היה המעלות עולות בשורה זו על זו כמעלות החיל וכמעלות האולם:

11אלא מוקפות. כדי שלא יעלו יותר מדאי לעזרת ישראל ולשון טרוטות אינו יודע לכוין ע"כ: