מלאכת שלמה על משנה מדות ד:ג

1ושלשים ושמנה תאים וכו'. תוספת פ' הוציאו לו (יומא דף נ"ב:)

2אחד לתא מן הימין ואחד וכו'. כך צ"ל. בסוף פי' רעז"ל דלא כר' יהודה דאמר בתוך עביו של כותל היה מהלך. אמר המלקט ולדידיה לא היה רק שלשה טפחים מפי' הר"ר שמעיה ז"ל וז"ל ובקרן מזרחית צפונית כלומר בתא שבקרן מזרחית של היכל היו חמשה פתחים:

3אחד לפשפש ואחד להיכל. אתאן לרבנן דלר' יהודה לא היה צריך התא לשני פתחים הללו שהוא מפשפש היה נכנס בעובי כותל ההיכל ומהלך בעביו לצד הדרום עד שעומד בין שני זוגות השערים שבשער הגדול ולר' יהודה לא בעי להאי תא אלא שלשה פתחים:

4ואחד למסבה דתנן לקמן בסמוך מסבה היתה עולה מקרן מזרחית צפונית לקרן צפונית מערבית שבה היו עולין לגגות התאים ע"כ. וע"ש שהאריך לפ' שאפשר שהפתח היה ג"כ בקרן צפונית מזרחית ואפשר שכולו היו בצפון. ומשמע קצת מפירושו ז"ל שהיה גורס ואחד למסבה בסיפא דוק:

5ובקרן מזרחית צפונית היו ה' פתחים וכו' דבכותל התא קאי שהוא התא האמצעי ויש בו פתח א' לתא מן הימין וא' למסבה מן השמאל וא' לתא שעל גביו וא' לפשפש היינו לתא שיש בו הפשפש ואחד להיכל וזוהי צורתו % והילך פי' הר"ר יהוסף ז"ל ושלשים ושמונה תאים וכו' ט"ו בצפון וכו' פי' חוץ לכותל ההיכל היה תא רחבו חמש אמות וארכו היה לארך הכותל של ההיכל אלא שבצפון ובדרום שהיה הכותל ארוך הרבה ס"ז אמות חילקום לחמשה תאים ובמערב שלא היה ארכו אלא ב' אמות לא חילקום לשלש תאים. ונ"ל עוד שגם ברוחב התאים שבצפון ובדרום היו התאים שבמערב כזה % ע"כ. ועל מה שפי' רעז"ל ולאו למימרא דעובי כותלי המסבה ועובי כותל התא וכו' כתב איני יודע מי הכניס אותו בפירוש הזה שאין לו לא התחלה ולא סיום וכל זה בא ממה ששגה בהבנת הל"ח תאים ומה תמוה הוא האך עלה על דעתו שבתוך המסבה שהיא שלש אמות היה תא כי א"כ לא היה רחבו של תא שבין הכתלים אמה ומי יוכל ליכנס שם ועוד כי הלא תחלת המסבה היה מהקרקע כמו מדרגה וא"כ היאך אפשר לעשות בתוכו תא ועוד למה מנה ל"ח תאים שהיו שם הלא היו שם כמה תאים יותר לפי דבריו שהוא צ"ל דהא דתנן התחתונה חמש וכו' היה תאים אחרים ועוד למה אמר שההיכל לא היה אלא מאה על מאה הלא היה יותר מזה הרבה כרוחב היציעים וכותליהם או או מה ראה התנא שלא למנותם שדיוטא בכלל ההיכל כמו שמנה בית הירדת המים והמסבה ותו דהיאך נכנס בכאן במשנת התחתונה חמש ורובד שש כיון שלא דבר למעלה מן היציעים כלל ועוד כי מה משונים היו אלו התאים שהיה ארכם יותר מששים אמה ורחבם לא היה אלא אמה או אמתים ועוד למה לא היו תאים גם במזרח כיון שהתאים בתוך הכותלים. סוף דבר פרוש זה אין לו לא ידים ולא רגלים עכ"ל ז"ל. וכתב עוד התחתונה חמש וכו' פי' כותל ההיכל היה עביו שש אמות שש אמות למטה אבל למעלה מהתא לא היה עביו אלא ה' אמות כי היה כונס אמה מבחוץ וכן למעלה מהתא השני היה כונס אמה אחרת ולא היה עביו יותר מד' אמות ונמצא שהיציע לא היתה רחבה אלא ה' אמות ושל מעלה ממנה שש בעבור המגרעות שנתן לכותל הבית כזה % עד כאן: